מבצע צוק איתן

מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה”ל

ברצועת עזה בין 8 ביולי (י’ בתמוז) ל-26 באוגוסט 2014 (ל’ באב ה’תשע”ד)
במשך 50 ימי לחימה.

שראל ספגה ירי רקטי מרצועת עזה והתמודדה עם חדירה של מחבלים חמושים לשטחה שהגיעו מרצועת עזה דרך הים או דרך מנהרות. בשלב השני, שהחל ב-17 ביולי, נכנסו כוחות קרקעיים של צה”ל לרצועה, תחילה לעיירה בית חאנון במטרה להרוס את מנהרות הטרור, הלחימה המשיכה וכעבור שלושה ימים החל קרב שג’אעיה. בשלב שלישי, שהחל ב-5 באוגוסט הושלמה יציאת הכוחות הקרקעיים של צה”ל מרצועת עזה, אך הלחימה נמשכה במתכונת השלב הראשון. במהלך המבצע נמנו 12 ניסיונות לתיווך לשם השגת הפסקת אש, כאשר רוב הניסיונות התקבלו על ידי ישראל, אך נדחו על ידי חמאס. המבצע הסתיים לאחר 50 ימי לחימה, עם קביעת הפסקת האש.

עם תחילת המבצע נפרסו סוללות כיפת ברזל ברחבי ישראל כדי להגן גם על יישובים במרכז הארץ. במהלך המבצע נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, מתוכן 735 יורטו על ידי כיפת ברזל, 64 מהן נפלו בשטחי מגורים, 188 מהן כשלו ונפלו בתוך שטחי הרצועה ו-3,607 מהן נפלו בשטחים פתוחים. מנגד צה”ל תקף 6,231 מטרות טרור בשטחי רצועת עזה; 10,590 מבנים נפגעו בתקיפות, 4,024 מבנים נהרסו כליל עד היסוד ו-32 מנהרות טרור הושמדו.

בצד הישראלי נהרגו 68 חיילים, 5 אזרחים ואזרח זר אחד, ונפצעו 1,433 חיילים ו-837 אזרחים. בצד הפלסטיני נהרגו בין 936 ל-1,408 פעילי טרור, ובין 761 ל-1473 אזרחים, מעל ל-11,000 פלסטינים פצועים, ומעל ל-200 פעילי טרור נשבו בידי ישראל. בנוסף, עשרות פלסטינים ברצועת עזה הוצאו להורג בידי חמאס בטענה ששיתפו פעולה עם ישראל.במהלך הלחימה בין 300 אלף לחצי מיליון מתושבי הרצועה נאלצו לנטוש את בתיהם. ב-2019 אמר בני גנץ, הרמטכ”ל שפיקד על צה”ל במהלך צוק איתן, שבמבצע נהרגו 1,364 מחבלים פלסטיניים.

מבצע צוק איתן נחשב למבצע הצבאי הנרחב ביותר של צה”ל מאז מלחמת לבנון השנייה, הן מבחינת משך הלחימה, מספר ההרוגים והפצועים בצד הפלסטיני, עלותו הכספית לשני הצדדים הלוחמים ובהיותו המבצע הצבאי הראשון בהיסטוריה של מדינת ישראל שהוענק לאחריו אות מערכה באי-הכרזתו כמלחמה.

שם המבצע “צוק איתן”

נבחר על ידי יוסי כהן, ראש זירת דרום בחטיבת המבצעים של צה”ל, על פי הנחיית הרמטכ”ל רב-אלוף בני גנץ. השם שנבחר עבור התקשורת באנגלית הוא Operation Protective Edge. השם שניתן למבצע על ידי חמאס הוא “אל-עסף אל-מאכול” (العصف المأكول) – “הקש האכול”, ביטוי שחותם את סורת הפיל בקוראן וקושר את המבצע לכישלון צבאות גדולים בעבר.גם הג’יהאד האסלאמי נתן למבצע שם הלקוח מסורה בקוראן – “המבנה המלוכד” (البنيان المرصوص). בתקשורת הישראלית והעולמית כונה המבצע בשמות נוספים, בהם, בין היתר: “עימות ישראל-עזה”, “מלחמת עזה”, “המלחמה בדרום”, “מלחמת צוק איתן” ו”מלחמת חמישים הימים”.

רקע צבאי

הלחימה ברצועת עזה לאחר עמוד ענן – יוני-יולי 2014,

רקטות על ישראל – 2014

טווח ירי הרקטות מרצועת עזה. לחצו על התמונה להגדלה.

בסיום מבצע עמוד ענן, שנערך בנובמבר 2012, הושגו הבנות בין ישראל לחמאס, שהובילו לרגיעה יחסית ברצועת עזה וביישובים הישראלים הסובבים אותה. בשנה שלאחר תום המבצע פחת ירי הרקטות מרצועת עזה, אך לא פסק לגמרי, והחל מתחילת 2014 הוא אף התגבר. חמאס ניצל את תקופת הרגיעה להצטיידות ברקטות רבות, חלקן בעלות טווח ארוך יותר מהרקטות שנורו במהלך מבצע עמוד ענן, ולחפירת מנהרות לחימה לעבר ישראל ובתוך רצועת עזה. פעילי חמאס נשלחו להשתלמויות צבאיות במדינות שונות. בחלקה הראשון של תקופה זו שלטה במצרים תנועת האחים המוסלמים בראשותו של מוחמד מורסי, תנועה הקרובה ברוחה לתנועת חמאס, שגם סייעה להעברת אמצעי לחימה רבים וחומרי גלם שונים שיכולים לשמש למטרות צבאיות, כדוגמת כמות גדולה של מלט לדיפון מנהרות, שישראל מנעה את העברתם משטחה. אמצעי הלחימה וחומרי הגלם הובלו באופן כמעט גלוי דרך מנהרות הברחה רבות שחיברו בין החלק הפלסטיני והחלק המצרי של רפיח.^[18] מימון וסיוע לוגיסטי להתעצמות הצבאית ברצועה התקבל מקטר.

להלן גרף רב-חודשי של שיגורי רקטות ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר ישראל, מאז תום מבצע עמוד ענן ועד יוני 2014:

חטיפת הנערים ומבצע שובו אחים

רצח שלושת הנערים, מבצע שובו אחים

ב-12 ביוני, עם חטיפת שלושת הנערים ביהודה ושומרון, החל מבצע שובו אחים, שבו עצר צה”ל מאות אנשי חמאס ובהם עשרות משוחררי עסקת שליט וחברים במועצה המחוקקת הפלסטינית. בהתנגשויות עם צה”ל נהרגו 10 פלסטינים. בתגובה החלו פעילי טרור לשגר רקטות מרצועת עזה לעבר מדינת ישראל בקצב הולך וגובר. בשבוע השני למבצע “שובו אחים” נורו רקטות מדי יום, וחלקן יורטו על ידי כיפת ברזל. ישראל הגיבה נקודתית בתקיפות של חיל האוויר נגד מטרות טרור, בעיקר אתרי ייצור ואחסנה של אמצעי לחימה ומשגרים מוטמנים.

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות

בשבועיים שבין ה-13 ביוני ל-29 ביוני נורו לעבר מדינת ישראל למעלה מ-30 רקטות. עד ל-7 ביולי התנהלה מערכה שבבסיסה תבנית פעולה של תקיפות צה”ל וירי רקטי שבוצעו כתגובה של צד אחד נגד השני במעגל החוזר על עצמו. במהלך עשרת הימים שבין ה-27 ביוני עד לפתיחת המבצע ב-8 ביולי הרג צה”ל לפחות שלושה מחבלים באמצעות סיכול ממוקד ותקף מטרות טרור ברצועה, כאשר במקביל נורו רקטות לעבר ישראל בקצב הולך וגובר.

ב-2 ביולי נחטף נער ערבי במזרח ירושלים ונרצח. הרצח גרר מהומות אלימות במזרח ירושלים והירי לעבר דרום ישראל החמיר. ב-3 ביולי נורו לעבר ישראל 55 רקטות ופצצות מרגמה, היום עם מספר הנפילות הגבוה ביותר בהסלמה שקדמה למבצע.

ב-8 ביולי, נפתח מבצע צוק איתן.

רקע מדיני

המשבר הכלכלי בחמאס

במהלך 2012 הפסיקה איראן לספק לחמאס מימון ונשק בגלל תמיכת חמאס במורדים הסונים בסוריה.

ב-3 ביולי 2013 הדיח עבד אל-פתאח א-סיסי את הנשיא המכהן של מצרים, מוחמד מורסי בהפיכה, ותפס את השלטון. לאחר זכייתו בבחירות הושבע ב-8 ביוני 2014 כנשיא מצרים. מצרים שבהנהגתו יצאה למאבק בגורמי טרור אסלאמיים בסיני שנתמכו על ידי ארגוני טרור ברצועת עזה בהם חמאס. כחלק מגישתו השלילית של סיסי כלפי האחים המוסלמים, התחילה חלק מהתקשורת המצרית להאשים את חמאס באירועים שהובילו לפרוץ מבצע צוק איתן.הצבא המצרי פתח במבצע להחרבת מנהרות-ההברחה בין מצרים לבין עזה ותוך כשנה החריב קרוב ל-1,800 מנהרות. החרבת המנהרות גרמה נזק תקציבי קשה לחמאס, שכן עד כדי 40% מתקציבו הופק מהמכסים שגבה על העברת סחורות ואנשים דרך המנהרות (רוב התעבורה במנהרות, מוערך שיותר מ-90%, הייתה אזרחית-מסחרית).

בנוסף ממשלת הרשות הפלסטינית בהוראת הנשיא מוחמד עבאס קיצצה את העברת הכספים ותשלום המשכורות למנגנון הניהול של הרשות בעזה.

ממשלת קטר הסכימה להעביר לחמאס כסף לתשלום משכורות במקום הרשות, אבל נתקלה בסירוב של בנקים בינלאומיים לבצע העברת כספים לחמאס בשל הגדרתו במדינות המערב כארגון טרור ומצרים סירבה לאפשר העברת הכסף במזומן דרך שטחה.

סך פעולות אלו פגעו קשות בהכנסות חמאס וביכולתו לשלם משכורות לחייליו והובילו את חמאס למצב של חדלות פרעון עקב אי-תשלום משכורות לאנשיו בחודשים מאי-יוני 2014.

בעקבות הלחץ הכלכלי, ב-2 ביוני 2014 הצטרף חמאס לממשלת אחדות של אש”ף, בהנחה שממשלת האיחוד תשלם גם את המשכורות ברצועה. אך הרשות הסכימה לממן רק את פקידי הרשות הפלסטינית בעזה, והתנגדה למימון משכורותיהם של כ-40,000 אנשי חמאס נוספים, שרובם השתייכו לזרוע הצבאית. בעקבות אי-תשלום המשכורות, פרצו עימותים פנימיים אלימים ברצועת עזה. אנשי חמאס מנעו מהבנקים המקומיים למסור כסף לפקידי הרשות שקיבלו משכורות דרכם – כולל בהתקפות ירי על סניפי בנקים ופגיעה בכספומטים.

להחרפת המצב תרמה העובדה שחודש יולי 2014 חל במקביל לחודש הרמדאן, בו באופן מסורתי הוצאות משק הבית הפלסטיני עולות על הממוצע. על פי הערכות שונות, מצב זה היה אחת הסיבות שהובילו את חמאס להסלים את התקפותיו נגד ישראל, כשהוא דורש, כתנאי להפסקת-אש, העברת המשכורות לאנשיו במסגרת הסכם רגיעה. לאורך המבצע נעשו מספר ניסיונות להפסקת אש, אך חמאס דחה את כולן בטענה שהסדר המשכורות הוא תנאי מקדים לכל הסכם עתידי.רצח שלושה הנערים הישראלים בגוש עציון והסלמת הלחימה סביב עזה

חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים ישראלים בגוש עציון הצית את התהליך שהביא להסלמת הלחימה לכדי”מלחמה” מוגבלת, דבר שלפני כן הוביל למבצע קודם שנקרא “שובו אחים”, לוחמי צה”ל ביחידות השונות (חיל רגלים, חיל הנדסה קרבית וכו’) וכוחות מיוחדים פעלו לאיתורם, איתרו ועצרו מחבלים ואמל”ח רב בעקבות חיפושם ואיתורם במבצע.

בדיעבד נראה שחטיפת הנערים נעשתה כיוזמה פרטית של חוליה של חמאס, מבלי להוועץ עם הנהגת הארגון, שהופתעה ממנו ומעוצמת התגובה הישראלית ביהודה ובשומרון, מבצע ‘שובו אחים’. ככל שנמשך מבצע ‘שובו אחים’ הלך והסלים ירי הרקטות ופצצות המרגמה מעזה לתוך ישראל כפעולת הזדהות עם הפלסטינים ביהודה ובשומרון. אולם, נראה שאת הירי התחילו דווקא הארגונים הלא-חמאסיים וחמאס הצטרף רק בהמשך. ישראל הגיבה לטפטוף הגובר של רקטות ופצצות מרגמה בתקיפות אויר ממוקדות לפגוע ביורים.

ב-5 ביולי הפציצו מטוסים ישראלים תואי של מנהרה חוצת-גבול בקרבת קיבוץ כרם שלום. באותו יום ואולי למחרת החליטה הנהגת חמאס להסלים את הלחימה ומספר הרקטות ופצצות המרגמה שנורו ב-7 ביולי היה פי כמה (כ-135) מהמספר הממוצע שנורה במהלך שבעת הימים הקודמים (מכ-15 עד כ-40 בכל יום).

בתגובה להסלמה זו החליטה ממשלת ישראל לפתוח במבצע ‘צוק איתן’.

יש שהעריכו שלמורשת חודש הרמאדן, שבו נחלו המוסלמים מספר ניצחונות משמעותיים על אויביהם ולכן הפך לסמל של ניצחון אסלאמי בברכת האל, קשר להחלטה של חמאס להסלים את האירועים במהלך חודש זה.

הפעילות המבצעית

בית בבאר שבע שנפגע מרקטה במהלך היום הרביעי למבצע, 11 ביולי 2014

טור שריון של חטיבה 401, הכולל טנקי מרכבה סימן 4מ ודחפורי D9 של חיל ההנדסה הקרבית

הבית ביהוד שנפגע מרקטה במהלך היום החמישה עשר למבצע. פגיעה זו גרמה לעשרות חברות תעופה לבטל את טיסותיהן לנתב”ג.

הפעילות המבצעית בשלב הראשון

הפעילות המבצעית בשלב הראשון (בין 8 ביולי ל-17 ביולי) התאפיינה בעיקר בתקיפות והפצצות מן האוויר שביצע חיל האוויר הישראלי וכן מעט תקיפות מהים שביצעו לוחמי פלגה 916, שייטת 13 ושייטת ספינות הטילים וירי ארטילריה מהיבשה שביצע חיל התותחנים. התקפות צה”ל כוונו אל עבר תשתיות טרור, משגרים מוטמנים, מפקדות, מחסני אמל”ח, מנהרות תת-קרקעיות וכן בתים של מחבלים בכירים בחמאס ובג’יהאד האסלאמי. מנגד, הפלסטינים ירו מדי יום למעלה מ-120 רקטות אל עבר עוטף עזה, יישובי הדרום, השפלה וגוש דן ולעיתים אף רחוק יותר לאזורים כמו השרון, חיפה, דימונה וירושלים. בין הרקטות שירו הפלסטינים נמנות M-75, פג’ר 5, R-160 ו-M-302. בנוסף, פעמים אחדות, נורו לצפון ישראל רקטות מלבנון, אך לא גרמו לנפגעים. תשע סוללות כיפת ברזל נפרשו ברחבי הארץ ואנשי מערך ההגנה האווירית שהפעילו אותם הצליחו ליירט באמצעותם למעלה מ-90% מהרקטות שירו הפלסטינים לעבר יישובים ישראלים. בנוסף, יירט מערך ההגנה האווירית, באמצעות טיל MIM-104D פטריוט, מספר כלי טיס בלתי מאויש ששלח חמאס. במהלך תקופה זו, אישר קבינט המדיני-ביטחוני פעמים אחדות את גיוסם בצווי חירום של חיילי מילואים, שמספרם הכולל הגיע בסופו של דבר לכ-75,000.

ב-15 ביולי גובשה לראשונה יוזמה מצרית להפסקת אש. ישראל נענתה להצעה, אך ארגוני המחבלים המשיכו בירי, ובתגובה חזרה גם ישראל לתקוף. למחרת פורסמו תנאי חמאס להפסקת אש ל-10 שנים, ובהם פתיחת מעברי הגבול, הקמת שדה תעופה ונמל ים בפיקוח האו”ם, הרחבת רצועת הדיג, ושחרור אסירי חמאס שנעצרו במבצע שובו אחים.

במהלך ימי הלחימה הראשונים, נעשה מספר ניסיונות מצד מחבלים פלסטינים לחדור לתוך שטח ישראל, הבולט שבהם הוא החדירה לחוף זיקים ב-8 ביולי שתועדה בווידאו וסוכלה על ידי כוחות צה”ל.ב-17 ביולי לאחר חדירה מוצלחת של 13 מחבלים דרך מנהרה מרצועת עזה לאזור קיבוץ סופההחלה ישראל במתקפה קרקעית.

הפעילות המבצעית בשלב השני – מתקפה קרקעית

לאחר כניסה קרקעית, הפעילות המבצעית בשלב השני (בין 17 ביולי בערב ל-4 באוגוסט: 18 ימים), החלה ב-17 ביולי בשעות הערב, אז פתחו כוחות זרוע היבשה של צה”ל במתקפה קרקעית ברצועת עזה, תחת סיוע ארטילרי שסיפק חיל התותחנים באמצעות תותחי 155 מ”מ וטילי “תמוז“. כוחות חיל ההנדסה הקרבית עסקו באיתור, חשיפה והשמדה של מנהרות הלחימה של רצועת עזה, בהתחלה באזורים סמוך לציר הוברס ובהמשך עמוק יותר. בנוסף הם חיסלו מחבלים, תשתיות ומבני טרור עם סיוע חטיבות חיל הרגלים וחיל השריון. סדר הכוח היבשתי היה כשלוש אוגדות, כאשר הן ערוכות ב-7 צוותי קרב חטיבתיים.

ב-17 ביולי בשעה 22:00 החלה התקיפה הקרקעית על רצועת עזה כאשר גדוד “בזלת” 50, גדס”ר נח”ל, גדוד 931 וגדוד 932 של חטיבת הנח”ל, גדוד צבר, יחידת רימון של חטיבת גבעתי ומערך הצמ״ה יחד עם כוחות שריון מ-חטיבה 401, וגדוד 601 של חיל ההנדסה הקרבית ובמקביל כוחות מחטיבת הצנחנים ומגדוד 196 (חטיבה 460). חיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל השריון וכוחות מיוחדים חצו את גדר המערכת והחלו בתקיפה על הערים בית חאנון שבצפון הרצועה במקביל להתקפה על הערים חאן יונס ורפיח שבדרום הרצועה. הכוחות ספגו התנגדות כבדה בשל היותם הכוח הקרקעי הראשון שנכנס ללחימה והפעילו, בליווי חיל האוויר, אש מסיבית מאוד על הערים על מנת לנטרל התנגדות לכניסה למבנים.

ב-20 ביולי נכנסה חטיבת גולני לשכונת שג’אעיה ושם התפתח אחד הקרבות הקשים במבצע, שבו נהרגו 13 חיילי גולני. הפלסטינים דיווחו על 40 הרוגים ו-400 פצועים, דבר שהוביל את חמאס לבקש מישראל הפסקת אש הומניטרית לפינוי הנפגעים. צה”ל הסכים להפסקה בת שעתיים שהופרה על ידי חמאס לאחר כ-40 דקות. למרות זאת, צה”ל האריך את הפסקת האש עד 17:30 לבקשת הצלב האדום. בנוסף החל צה”ל בהקמת בית חולים שדה ליד מעבר ארז כדי לקלוט פצועים פלסטיניים.בסך הכל נהרגו בקרבות הקשים בשג’אעיה 87 פלסטינים ונפצעו מאות.

במהלך כל המבצע הקרקעי סיפק חיל התותחנים חיפוי בירי ארטילרי לצד המשך התקיפות וההפצצות של חיל האוויר הישראלי. המחבלים המשיכו בירי הרקטות לעבר ישראל, אך כמות השיגורים פחתה. חמאס שיגר רקטות גם מבתי ספר, בתי חוליםוכן ממתקנים של אונר”א, תוך שימוש באזרחים כמגן אנושי. במספר מקרים השיב צה”ל אש אל מקורות הירי במתקני אונר”א, דבר שגרם לנפגעים בקרב הפלסטינים ששהו שם ולביקורת בינלאומית על ישראל. ב-28 ביולי טענו הפלסטינים שצה”ל הפגיז את בית החולים שיפא בעזה וכן גן ציבורי במחנה הפליטים א-שאטי וגרם לכעשרה הרוגים פלסטינים, בהם ילדים, אך בדיקת צה”ל העלתה שלא מדובר בירי ישראלי אלא בשני המקרים מדובר בשיגורים כושלים של חמאס.

לוחמים של חטיבת הצנחנים וחיל ההנדסה הקרבית בודקים פיר של מנהרה תת-קרקעית שנחשף במהלך המבצע.

דחפורי D9R ו-D9N משוריינים פורצים ציר במהלך התמרון הקרקעי.

מחפר ממוגן של חיל ההנדסה הקרבית חושף מנהרת טרור במהלך התמרון הקרקעי.

כמו כן, בוצע מהלך קרקעי של שלושה צוותי קרב חטיבתיים לעבר שלושה אזורי מנהרות במזרח רצועת עזה: גדוד 932 וגדוד 50 של הנח”ל באזור בית להיא שבצפון הרצועה. במרכז הרצועה, באזור ח’וזאעה ובדרום, באזור העיר רפיח, גדוד צבר של גבעתי. גדודי ההנדסה לחמו רגלית וסייעו לכוחות החי”ר והשריון בערים השונות ברצועה, בתחום הלוחמה בשטח בנוי והלוחמת תת-קרקע ומחלקות ח”יר וחה”ן ביצעו סריקות במנהרות ובתים ברצועה.

בעקבות נפילת רקטה ביהוד סמוך לנמל התעופה בן-גוריון ב-22 ביולי הודיעו עשרות חברות תעופה אמריקניות ואירופאיות על הפסקת טיסותיהן לישראל וממנה. שינוי מדיניות היירוט של רקטות לאזור נתב”ג הביא לחידוש הטיסות.

המחבלים ערכו מספר פיגועי חדירה בשטח ישראל דרך מנהרות תת-קרקעיות וגרמו לנפגעים, בהם הרוגים.

הפעילות הקרקעית לוותה בחילופי אש כבדים בין כוחות צה”ל למחבלים, בהם נהרגו עשרות חיילים ומאות מחבלים. בין הקרבות הקשים בבית חאנון בולט קרב שכונה “17 דקות בגיהנום”, כאשר ב-25 ביולי נתקל כוח פלוגת המבצעית של גדוד 931 של חטיבת הנח”ל יחד עם כוח יהל”ם וכוח יחידת עוקץ בחוליית חמאס בת 18 מחבלים, אותם הרג הכוח בחילופי אש, ובמהלכם נהרגו שני חיילי צה”ל. על הקרב קיבל הגדוד צל”ש מפקד אוגדה.קרב קשה נוסף היה בחרבת אחזעה בו נהרג מפעיל D9, על הקרב קיבלו ארבעה חיילים צל”שים, שלושה מהם מחיל ההנדסה הקרבית. בחירבת חיזע’ה (דרום עזה, מול נחל עוז) גדוד 603 של חיל ההנדסה יחד עם גדוד 101 של צנחנים נערכו לשהות באזור לצורך סריקות, חשיפות זירת מטענים, אמל”ח ומנהרות ומצאו ממצאים אלו יחד עם פיר מנהרה. על מגדל מים נמצא אמצעי ראיית לילה של החמאס ובמסגד צמוד נמצא מרתף עמוס בכלי נשק וחבלה. מחלקת ההנדסה קיבלה משימה לפוצץ את הפיר, המסגד ומגדל המים והתפתח קרב יריות קשה בין מחלקת ההנדסה ומחלקת הצנחנים לבין המחבלים.

החל מ-26 ביולי ניסו גורמים בינלאומיים מספר פעמים להגיע להפסקת אש הומניטרית בין צה”ל לחמאס, אך בעוד שישראל הסכימה ליוזמות אלה חמאס הפר את הפסקות האש פעם אחר פעם. ההפרה החמורה ביותר התרחשה ב-1 באוגוסט בקרב רפיח: חמאס הרג שלושה חיילים וחטף אחד מהם (שלאחר מכן קבע צה”ל את מותו) אשר במהלכו נתגלו פריטי מידע שאפשרו לקבוע את מותו של החייל הנעדר,בעקבות תקרית זו הופעל נוהל חניבעל וצה”ל המטיר על רפיח אש כבדה, ממנה נהרגו עשרות פלסטינים.

ב-3 באוגוסט סיימו כוחות חיל ההנדסה הקרבית להשמיד כמעט את כל מנהרות החדירה (בנוסף לחיסול מחבלים ותשתיות טרור בלחימה לצד הכוחות). כוחות צה”ל נערכו מחדש מסביב לרצועה. ב-5 באוגוסט החלה הפסקת אש ל-24 שעות.

לחימת צה”ל ברצועה ספגה התנגדות, וכתוצאה מכך נהרגו חיילים לאחר סבב לחימה ארוך, תוך כדי חילופי אש, היתקלויות וירי נ”ט. מחיל הרגלים נהרגו 44 לוחמים, מחיל השריון נהרגו 14 לוחמים, מחיל ההנדסה הקרבית נהרגו 3 לוחמים. מהכוחות המיוחדים, מיחידת מגלן נהרגו 3 לוחמים, מיחידת עוקץ 2, יחידת אגוז לוחם אחד ויחידת יהל”ם לוחם אחד.

לבסוף תוצאות המלחמה והשלכותיה הביאו לכך שחיל הרגלים, חיל ההנדסה הקרבית, חיל השריון וכוחות מיוחדים נוספים אחרים השמידו מנהרות ותשתיות טרור ובתים, כולל מסגדים, מחנות פליטים, בתי חולים ועוד. חיסלו ונטרלו מחבלים במגע, חשפו זירות מטענים, איתרו אמל”ח רב ועוד בערים שונות ברצועה (חאן יונס, בית חאנון, חירבת חיזע’ה, בית להיא, רפיח, שג’אעיה, נחל עוז, כרם שלום) יחידות אלו לקחו חלק רב בלחימה בנושא הלוחמה בשטח בנוי, לוחמת מנהרות והמלחמה עצמה ברצועת עזה.

הפעילות המבצעית בשלב השלישי – הפסקות אש

שלב זה (בין 5 באוגוסט ל-18 באוגוסט: 14 ימים), התאפיין בהפסקות אש אחדות ובניסיונות להגיע להסכם שמקובל על שני הצדדים. ישראל סירבה לנהל משא ומתן תחת אש ולכן לאורך השיחות שהתקיימו בקהיר, נשמרה הפסקת האש. עם זאת, חמאס הפר כמה מהפסקות האש והחל לירות בסיומן של אחרות. ימי הלחימה בשלב זה היו מועטים ועמדו על שלושה ימים.

הפעילות המבצעית בשלב הרביעי – חידוש הלחימה

שלב זה, (19 באוגוסט ל-26 באוגוסט: 8 ימים), שהחל בהפרת הפסקת האש על ידי חמאס, התאפיין בירי כבד של רקטות ופצמ”רים על ישראל, ומנגד בתקיפות מהאוויר והים שביצע צה”ל, עם דגש על סיכולים ממוקדים נגד בכירי חמאס. ב-19 באוגוסט תקף צה”ל בית בשכונת שייח’ רדואן שבעזה במטרה להרוג את מוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית של חמאס. בתקיפה נהרגו אשתו, בתו ובנו של דף; דף עצמו נפצע קשה אך שרד את התקיפה.בתגובה לכך ביצע חמאס ירי רקטות כבד לעבר הדרום, ואף הרחיב אותו בהמשך גם לאזורי השפלה, גוש דן וירושלים. ב-21 באוגוסט נהרגו בסיכול ממוקד שלושה בכירי חמאס: ראאד אל-עטאר (מפקד חטיבת רפיח וממתכנני חטיפת גלעד שליט), מוחמד אבו שמאללה ומוחמד ברהום (מפקדי חטיבת דרום של גדודי עז א-דין אל-קסאם). ב-24 באוגוסט הרג חיל האוויר בסיכול ממוקד את מוחמד אלע’ול, אחראי הכספים של החמאס.

בימים האחרונים של שלב זה, צה”ל פגע ומוטט מספר רבי קומות בעזה, תוך הפעלת נוהל אזהרה “הקש בגג” לצמצום נפגעים אזרחיים.

בעקבות תקיפת הבכירים, חמאס הוציא להורג באופן פומבי למעלה מ-21 פלסטינים, בהם פעילי חמאס, בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל.לפי תאופיק טיראווי, בכיר בפת”ח, חלק מהמוצאים להורג היו קצינים במנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

מנגד, חמאס ריכז את מאמציו בירי מטחים כבדים ומתמשכים, בעיקר של פצמ”רים, כל יום על יישוב אחר בעוטף עזה, לצד המשך ירי הרקטות על שאר ישראל לרבות יישובי הדרום,השפלה, גוש דן ואף יישובי השרון ואזור ירושלים. באותה תקופה ביצע חמאס למעלה מ-120 ולעיתים אף למעלה מ-160 שיגורים של רקטות ופצמ”רים מדי יום. ירי הפצמ”רים היה קטלני וממנו נהרגו 3 ישראלים בעוטף עזה.

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות

בשלב הראשון של המבצע

הפגנת תמיכה בישראל בהלסינקי, פינלנד.

מפגיני שין פיין באירלנד: “ישראל מבצעת רצח עם בפלסטין”

סמוך לתחילת המבצע הקרקעי החלה פעילות מדינית בינלאומית ענפה שכללה יוזמות שונות להביא להפסקת אש. משרד החוץ התארגן במהירות כדי לקלוט ביקורי אח”מים, בהם שרי החוץ של גרמניה, איטליה, צרפת, נורווגיה, ארצות הברית ובריטניה, מזכ”ל האו”ם, באן קי-מון, ומשלחות פרלמנטריות ממדינות שונות. במקביל, מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ נערך למבצע הסברה רחב היקף בתקשורת הבינ”ל וברשתות החברתיות. בד בבד, המשיכו נציגויות ישראל בעולם לפעול באופן אינטנסיבי מול מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל, במטרה להשיג גיבוי וחופש פעולה מקסימלי לפעולה הצבאית ולהכשיר את הקרקע למתווה מדיני שיאפשר את סיום הלחימה.

ב-14 ביולי גיבשה מצרים הפסקת אש, והציעה שתיכנס לתוקפה ב-09:00 בבוקר ה-15 ביולי. הקבינט המדיני-ביטחוני של ממשלת ישראל קיבל את ההצעה וצה”ל נצר את האש. לעומת זאת, חמאס ושאר ארגוני הטרור שברצועת עזה סירבו להצעה המצרית והמשיכו בירי רקטות כבד על ישראל. בשל כך, ישראל השיבה באש אל רצועת עזה והודיעה על חידוש הלחימה. בבוקר ה-17 ביולי סוכל פיגוע חדירה גדול של חמאס דרך מנהרה תת-קרקעית, דבר שהוביל באותו ערב לתחילת מתקפה קרקעית של ישראל בתוך רצועת עזה כנגד המנהרות. מצרים האשימה את חמאס בכניסה הקרקעית ובנזק שיגרם ממנה בגלל סירובו להפסקת האש.

ככלל, התגובה העולמית בתחילת המבצע, גם בחלקו הקרקעי, נעה בין תמיכה מסויגת בישראל לעמדה נייטרלית עד אדישה, למעט במדינות האסלאמיות ותומכותיהן שהתנגדו למבצע וגינו את ישראל, וכן באחדות ממדינות דרום אמריקה – ברזיל, צ’ילה, אקוודור ופרו – שהחזירו את שגריריהן בישראל להתייעצות, ובוליביה, שנשיאה, אוו מוראלס, אמר שישראל היא “מדינת טרור”.נשיא ארצות הברית ברק אובמה וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל הביעו תמיכה בישראל ובזכותה להגנה עצמית מפני ירי הרקטות וטרור המנהרות.ראש ממשלת טורקיה, רג’פ טאיפ ארדואן, גינה את ישראל בחריפות, הסית נגדה והאשים אותה ב”רצח עם” נגד הפלסטינים, בעקבות דבריו של ארדואן אלפי מפגינים אלימים תקפו את נציגויות ישראל בטורקיה, דבר שהוביל את משרד החוץ להורות על פינוי משפחות נציגי ישראל בטורקיה מחשש לשלומן, ולפרסום אזהרת מסע לטורקיה. בערים שונות באירופה נערכו הפגנות בגנות ישראל והמבצע, ובצרפת ובהולנד הותקפו יהודים ובתי כנסת על רקע המבצע.

בשלב השני של המבצע

חלוקת התמיכה הבינלאומית בין הצדדים.

מדינות התומכות בישראל או גינו את פעולות חמאס

מדינות שהביעו דאגה או גינו את פעולות ישראל

מדינות שהביעו דאגה או גינו את מעשי שני הצדדים

מדינות בעלות תגובות רשמיות מעורבות

מדינות שיחסן למבצע לא ידוע

ב-18 ביולי התכנסה מועצת הביטחון של האו”ם לדיון על המתרחש ברצועת עזה, לבקשתן של ירדן וטורקיה. תת-מזכ”ל האו”ם, ג’פרי פלטמן, גינה בדיון את ירי הרקטות לעבר ישראל ואמר כי הוא מודאג מהתגובה הישראלית הכבדה.

ב-20 ביולי, בעקבות מתקפת צה”ל בשכונת שג’אעיה, החלו לזרום לתקשורת הבינלאומית תמונות קשות של נפגעים אזרחיים, דבר שהביא להגדלה משמעותית של נפח הסיקור של האירועים ולהטיה של דעת הקהל העולמית לרעת ישראל. מערך הדוברות וההסברה של משרד החוץ פעל נמרצות באמצעות התקשורת המסורתית ובמדיה החדשה, כדי למזער את הנזק התדמיתי, כשמולו ניצב מערך מתואם של ארגונים פרו-פלסטיניים ואנטי-ישראליים שונים.

ב-22 ביולי ביקר מזכ”ל האו”ם באן קי-מון בישראל ונועד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ אביגדור ליברמן ושר הביטחון משה יעלון.במפגש שרי החוץ של האיחוד האירופי שהתקיים באותו יום, ביטא האיחוד הבנה לפעילות הישראלית בעזה, כינה את ירי הרקטות על ישראל “מעשה נפשע” והכיר בזכותה של ישראל להגן על אזרחיה. בעקבות ריכוז מאמץ דיפלומטי של משרד החוץ, קראו 28 שרי החוץ האירופים באופן תקדימי לפירוק כל ארגוני הטרור ברצועת עזה מנשקם וכן גינו בחריפות את השימוש באזרחים כמגן אנושי על ידי חמאס. בהצהרה נאמר: “שרי החוץ של אירופה קוראים לחמאס לשים קץ לפעולות אלה ולהביא לסיום האלימות. כל קבוצות הטרור בעזה חייבים להתפרק מנשקם. האיחוד מגנה את הקריאות לאוכלוסייה האזרחית בעזה להפוך למגנים אנושיים”.

ב-23 ביולי החליטה מועצת זכויות האדם של האו”ם על הקמת ועדת חקירה (ועדת שייבס) על מנת שזו תחקור את החשדות לפשעי מלחמה שבוצעו לכאורה על ידי ישראל וחמאס. בישראל ובארצות הברית גינו את ההחלטה בחריפות.

ב-25 ביולי הציעה ארצות הברית הפסקת אש למשך שבוע החל מיום ראשון, 27 ביולי 2014. הקבינט המדיני-ביטחוני דן בהצעה זו ולא אישר אותה, ובהמשך גובשה יחד עם חמאס הפסקת אש הומניטרית ל-12 שעות אשר מאוחר יותר הוארכה בארבע שעות נוספות אך הופרה על ידי חמאס.

ב-27 ביולי טילפן ברק אובמה לנתניהו ותבע ממנו להפסיק מיידית וחד צדדית את המבצע. אובמה גם דרש מנתניהו לקבל את התיווך הקטרי-טורקי, ואף להסיר את המצור וההגבלות מעל רצועת עזה.

ב-28 ביולי קראו נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומועצת הביטחון של האומות המאוחדות להפסקת אש הומניטרית מיידית והפסקת אש ארוכת-טווח המבוססת על היוזמה המצרית.

מזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי מודיע ב-31 ביולי על הפסקת אש הומניטרית שהושגה בתיווכו בין ישראל לחמאס. חמאס הפר אותה כעבור 90 דקות.

ב-31 ביולי הגיעו מזכ”ל האו”ם באן קי-מון ומזכיר המדינה האמריקאי ג’ון קרי להסכמה עם ישראל וחמאס על הפסקת אש הומניטרית ל-72 שעות שתיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט ב-8:00 בבוקר. בעוד שישראל נצרה את האש, חמאס הפר את הפסקת האש תוך זמן קצר על ידי ירי תלול מסלול לעבר ישראל ותקיפה בדרום רצועת עזה שבה נהרגו שלושה חיילים. בעקבות התקרית הפסקת האש קרסה וצה”ל שב לתקוף ברצועה. האו”ם והממשל האמריקאי גינו את חמאס בחריפות על הפרת הפסקת האש.

עם התארכות המבצע והגידול במספר ההרוגים הפלסטינים החלה הסתייגות רבה יותר מעוצמת התגובה של ישראל. שר החוץ הצרפתי, לורן פביוס, אמר כי “זכותה של ישראל לביטחון אינה מצדיקה את פעולותיה בעזה”, ממשלת בריטניה הודיעה שהיא בוחנת מכירה של נשק וציוד לישראל, כדי לוודא שלא נעשה בו שימוש במבצע. וממשלת ספרד הודיעה על הקפאת משלוחי הנשק מספרד לישראל.

בשלב השלישי של המבצע

ב-5 באוגוסט הושגה הפסקת אש של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס לדיון בהסדרה ארוכת-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית.

במהלך כינוס מיוחד של העצרת הכללית של האו”ם בנושא המלחמה בעזה, האשים מזכ”ל האו”ם באן קי-מון את ישראל בהפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי בהתקפות על מתקני האו”ם, ואמר כי יש לחקור את ההתקפות ולהעניש את האשמים.

ב-7 באוגוסט נפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא הצלב האדום והציג בפניו עדויות המציגות את לחימת חמאס מאחורי האזרחים, והאשים את חמאס בשימוש באזרחים, ביניהם גם בילדים ובנשים, כמגן אנושי. בנוסף הציג בפניו הוכחות שחמאס מחביא נשק במתקני האו”ם, בבתי חולים, בבתי ספר, בכנסיות ובמסגדים ומשגר רקטות משם. בסוף הפגישה נתניהו ביקש מנשיא הצלב האדום לסייע בהשבת גופותיהם של סמל ראשון אורון שאול ושל סגן הדר גולדין שנהרגו במהלך המבצע וגופותיהם נחטפו.

ב-11 באוגוסט הושגה הפסקת אש נוספת של 72 שעות בין ישראל לחמאס, ובמהלכה הגיעו למצרים משלחות מטעם ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס פעם נוספת לדיון בהסדר ארוך-טווח בתיווך מצרים בהתבסס על היוזמה המצרית. לאחר תום הפסקת אש זו, ב-14 באוגוסט, סיכמה ישראל יחד עם חמאס על הארכת הפסקת האש בחמישה ימים נוספים. עם תום הפסקת אש זו, ב-18 באוגוסט, לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם ביניהם ולכן הוארכה הפסקת האש ביום נוסף.

ב-19 באוגוסט, לפני שנגמרה הפסקת האש, חמאס הפר אותה וירה מספר רקטות נוספות לעבר באר שבע ונתיבות. בעקבות זאת נפסק המשא ומתן, והלחימה התחדשה.

בשלב הרביעי של המבצע

למרות הפרת הפסקת האש על ידי חמאס, עדיין נעשו ניסיונות מצד גורמים בינלאומיים לחדש את הפסקת האש. ב-23 באוגוסט שוחח ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מזכ”ל האו”ם באן קי-מון ואמר לו שהחמאס הפר את כל הפסקות האש, והשווה את חמאס לארגון הטרור דאעש.ב-26 באוגוסט, במקביל לירי כבד על ישראל מצד חמאס, התנהל משא ומתן על הפסקת אש ארוכת טווח, ובשעות הערב המוקדמות דווח ששני הצדדים קיבלו את ההצעה המצרית להפסקת אש, שנכנסה לתוקפה ב-19:00.

טקטיקה

ישראל

כוחות צה”ל

הצגהמפקדי צה”ל במבצע צוק איתן

חיל התותחנים תרם למבצע באמצעות מערכי התומ”תים (תותח מתנייע M-109) שסיפקו סיוע ארטילרי, יחידת מיתר שירתה טילים מדויקים על מטרות טרור, ויחידת רוכב שמים שמפעילה מזל”טים שסייעו לכוחות היבשה.

מגנן לוגיסטי ובו טנקים של חטיבה 401 וכלי צמ”ה ממוגנים של חיל ההנדסה הקרבית.

טנקי מרכבה סימן 4מ עם “מעיל רוח” ומערכת שליטה ובקרה צי”ד נטלו חלק מרכזי בתמרון הקרקעי.

צה”ל הפעיל במבצע כוחות סדירים בנוסף לכוחות מילואים, שחלקם נועדו להחליף יחידות סדירות בגזרות אחרות שפעלו ברצועת עזה וחלקם הצטרף ללחימה בעזה עצמה. הלחימה אורגנה במספר מפקדות אוגדתיות, כאשר תאי השטח ברצועה ומסביבה חולקו לצוותי קרב חטיבתיים (צק”ח), שכללו את ארבעת המערכים: מערך התמרון, מערך הסיוע הקרבי, מערך הפיקוד והשליטה ומערך הסיוע המנהלתי.

מזרוע היבשה השתתפו במבצע מרבית היחידות המתמרנות של הצבא הסדיר, בהן חטיבות החי”ר: חטיבת הצנחנים, חטיבת גולני, חטיבת גבעתי, חטיבת הנח”ל, חטיבת המילואים של בה”ד 1 וחטיבת ביסלמ”ח, גדודי חיל ההנדסה הקרבית, חטיבות השריון: חטיבה 401 (ובה טנקי מרכבה סימן 4מ), חטיבה 188, חטיבת המילואים 10 “הראל” (שגדודיה גויסו ולחמו תחת פיקודה של אוגדת עזה), חטיבה 7 וחטיבה 460 (בית הספר לשריון שפעלה כחטיבה מבצעית) וכן אגדי תותחנים שכללו מספר סוללות תותחי 155 מ”מ שנפרשו סביב הרצועה. כוחות של חיל ההנדסה הקרבית, כולל לוחמי יהל”ם וצמ”ה, פוזרו בין הכוחות הלוחמים. גם כוחות חילוץ והצלה של פיקוד העורף השתתפו ככוח חילוץ תחת אש, באיתור מנהרות וסיוע לכוחות כצוותי פריצה.

מזרוע הים השתתפה בלחימה שייטת ספינות הטיליםופלגה 916.

זרוע האוויר והחלל הפעיל בלחימה טייסות מטוסי ומסוקי קרב וטייסות תובלה, חילוץ, סער, כטב”מים ומודיעין. מערך ההגנה האווירית ביצע יירוטי רקטות ומזל”טים באמצעות סוללות כיפת ברזל וסוללת פטריוט בהתאמה.

בלחימה השתתפו יחידות מיוחדות בהן יהל”ם, שייטת 13, סיירת מטכ”ל,מגלן, לוט”ר, יחידת עוקץ, יחידת אגוז, יחידת רימון יחידת דובדבן וגדודי הסיור. כמו כן, במבצע נעשה שימוש לראשונה בקציני אוכלוסייה.

פעילות התקפית

פעילות צה”ל במבצע צוק איתן התאפיינה בעשרת הימים הראשונים בעיקר בתקיפות אוויריות של חיל האוויר על יעדים ברצועת עזה. תקיפות נוספות בוצעו על ידי חיל הים כאשר ספינות הטילים הפגיזו בתותחים וטילים מטרות טרור לאורך החוף. בנוסף השתמש צה”ל בסוללות של חיל התותחנים אשר ביצעו ירי ארטילרי של פגזים וטילי “תמוז” לעבר השטחים הפתוחים על מנת לפגוע באנשי חמאס למקרה של פלישה קרקעית.

צה”ל תקף מטרות טרור רבות בהן מפקדות, מחסני אמל”ח, אתריי יצור רקטות, משגרים מוטמנים, מנהרות טרור תת-קרקעיות ומנהרות ההברחה של רצועת עזה. לצד ההפצצות צה”ל ביצע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור. בנוסף תקף צה”ל חוליות שיגור וכן הפציץ את בתיהם של בכירים בארגוני הטרור חמאס והג’יהאד האסלאמי.

ישראל נמנעה כמעט לגמרי מתקיפת תשתיות אזרחיות אחרות, כדוגמת דרכים ומערכת אספקת החשמל. ניתן דגש במהלך הלחימה על שימוש בחימוש מונחה מדויק על מנת למנוע פגיעות סביבתיות בעת פגיעה במטרות ששכנו בסביבה אזרחית צפופה. כדי להקטין פגיעה באזרחים לא מעורבים הפעיל צה”ל את נוהל “הקש בגג” בו מוזהרים האזרחים להתפנות לפני שצה”ל מפציץ מבנה. כמו כן קראה ישראל לאזרחים פלסטינים להתפנות ממקומות שאותם צה”ל עומד לתקוף, בין השאר באמצעות פיזור כרוזים מהאוויר.

ב-17 ביולי החל צה”ל בפעולה קרקעית בתוך רצועת עזה. הכניסה לרצועה בוצעה בשילוב זרועות מהאוויר, הים והיבשה. כוחות חי”ר, שריון והנדסה קרבית תחת חיפוי ארטילרי כבד שסיפק חיל התותחנים החלו להיכנס לשטחים סמוך לפאתי הרצועה על מנת לפגוע במחבלים ולאתר את המנהרות אשר שמשו את פעילי חמאס לחדור לשטחי ישראל. במקביל המשיכו חיל האוויר וחיל הים בתקיפת מטרות טרור לאורך הרצועה.

חי״ר והנדסה קרבית לחמו רגלית, השמידו והפציצו מבנים ותשתיות ומחבלים תוך כדי חיפוי של כוחות שריון. טנקי מרכבה לקחו חלק משמעותי בתמרון הקרקעי, הודות למערכת ההגנה האקטיבית “מעיל רוח” שפעלה בהצלחה ויירטה כ-10 טילי נ”ט שנורו על הטנקים, וכן למערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי”ד) שהותקנה על כל הטנקים ואפשרה קשר, שליטה ובקרה, סנכרון ותיאום ברמות חסרות תקדים בין החמ”ל (מפקדת החטיבה) לכל טנקי החטיבה, בין כל הטנקים וכן בין הטנקים לחיל האוויר וחיל התותחנים. יתרה מכך, מערכת צי”ד אפשרה העברת מידע מודיעיני בזמן אמת, שסיפקו אגף המודיעין וחיל האיסוף הקרבי, לטנקים והצגתו באופן דיגיטלי במחשבי הטנקים – דבר שייעל באופן משמעותי את הלחימה. הטנקים השמידו מאות מטרות (בין השאר ירו הטנקים פגזים על בתים ממולכדים, דבר שהביא ליזימת המטענים וחומר הנפץ שהוסתרו בבתים ולפיצוצם), פגעו במאות מחבלים (חטיבה 401 לבדה הרגה 120–130 מחבלים) וחיפו על לוחמי החי”ר וההנדסה הקרבית. חיל ההנדסה הקרבית פרץ צירים, ניטרל מלכודים, חישף שטחים, הרס תשתיות טרור (שרבות מהן הוסתרו במבנים אזרחיים) עשה הכל בתנועה רגלית ומסייעת וסיפק סיוע הנדסי לכוחות המתמרנים, בעיקר בטיפול במנהרות הלחימה של רצועת עזה והשמדתן בידי הלוחמים בגדודים ולוחמי יהל”ם. במבצע נאלצו להרוס באמצעות דחפורי D9 מספר רב של בתים שהיו ממולכדים והכילו תשתיות טרור בהן פירי מנהרות, משגרי רקטות, מחסני אמל”ח ומפקדות של חמאס. לוחמי יחידת מיתר ויחידת מגלן השמידו מטרות טרור בירי טילים מדויקים. בשל מתאר הלחימה הסבוך מפקדים בכירים וקצינים נכחו בשטח והובילו את הכוחות. כתוצאה מכך נפגעו מספר קצינים ומפקדים בכירים במהלך הלחימה (כגון מח”ט גולני, אל”ם רסאן עליאן, שנפצע בינוני, ואחרי טיפול שב ללחימה).

אחרי הנסיגה מתוך רצועת עזה ב-5 באוגוסט חזרה ישראל להסתמך רק על תקיפות אוויריות, ימיות וארטילריות כדי לפגוע במחבלים ובתשתיות טרור ברצועה. צה”ל התמקד בביצוע סיכולים ממוקדים נגד פעילי טרור ובהם בכירי חמאס, תוך קבלת מידע מודיעיני מהשב”כ.

הגנת העורף

כיפת ברזל נפרשה ב-7 ואחר כך ב-9 סוללות. סוללות אלה יירטו כ-735 רקטות במהלך המבצע

מערך ההגנה הישראלי התבסס על סוללות כיפת ברזל שיירטו חלק משמעותי מהרקטות שכוונו לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראלים. בתחילת המבצע נפרשׂו ברחבי ישראל שבע סוללות כיפת ברזל, ובמהלכו נוספו סוללה שמיניתותשיעית,והן הפגינו ביצועים משופרים הן בטווחי הכיסוי והן במספר היירוטים המוצלחים, שעמדו על 735 יירוטים בכ-90% הצלחה. מלבד כיפת ברזל הפעיל מערך ההגנה האווירית גם סוללות טילי MIM-104 פטריוט, והללו יירטו שני כלי טיס בלתי מאוישים ששלח חמאס לעבר ישראל. פיקוד העורף הנחה את תושבי ישראל כיצד להתגונן במקרה של אזעקות והתקפת רקטות. אזעקות שפעלו בערי ישראל נתנו התרעה קצרה להיכנס למרחבים מוגנים, ממ”דים ומקלטים, כאשר זמן ההתרעה עלה בהתאם למרחק של היישוב מרצועת עזה. גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף תפסו כוננות ככוח חילוץ במקרה של קריסת מבנים בעקבות ירי הרקטות.

במבצע הופעלה לראשונה מערכת התראות בזמן אמת באמצעות מסרונים במכשירים הסלולריים הנתמכים, הפועלים ברשתות הסלולר הישראליות.

יחידות הסייבר של אגף התקשוב, אגף המודיעין ושירות הביטחון הכללי סיכלו מתקפות של האקרים פלסטינים ואיראנים וכן התמודדו עם מתקפות רחבות היקף של יחידת הסייבר האיראנית על תשתיות האינטרנט הצבאי והאזרחי של ישראל.

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית

במקביל, פעלה חטיבת דובר צה”ל באופן נרחב בשדה ההסברה והתעמולה, בדגש על סביבת האינטרנט, ובכלל זה באתרים פייסבוק, טוויטר ופליקר, על מנת להעביר את מסרי צה”ל וישראל, לספק מידע עדכני ולהזים דיסאינפורמציה שפורסמה על ידי הפלסטינים. מצלמות רבות חולקו לכוחות הלוחמים על מנת לתעד את הפעילות המבצעית. צה”ל הרבה להפיץ סרטוני וידאו המתעדים את פעולות, כולל תקיפות מהאוויר והים, סיכולי פיגועים, יירוטי כיפת ברזל והפעולה הקרקעית.

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה

לוחם חי”ר עם מיקרו-תבור

מזל”ט רוכב שמיים

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בצה”ל אמצעי לחימה ואמצעים טכנולוגיים חדשים. חלקם כבר הופעלו בשטח באירועים ביטחוניים וחלקם הופעלו לראשונה במבצע.

חיל השריון זכה לשדרוג משמעותי בעשור השני של המאה ה-21 שבא לידי ביטוי במבצע, בעיקר בחטיבות שהפעילו טנקי מרכבה סימן 4. שדרוגים אלה כללו:

מערכת הגנה אקטיבית “מעיל רוח” שהגנה על הטנקים מפני נשק נ”ט ואפשרה איתור והשמדת חוליות נ”ט.
מערכת ניהול קרב דיגיטלית כחלק ממיזם צי”ד שאפשרה חלוקה יעילה של מודיעין צבאי ומטרות וייעלה את הלחימה.
פגזי טנקים כלנית 120 מ”מ וחצב 120 מ”מ שהיו יעילים לפגיעה במחבלים המתבצרים בתוך מבנים.

גם חיל הרגלים השתדרג במגוון אמצעים:

מיקרו-תבור כנשק אישי של חטיבת גולני, חטיבת גבעתי וחטיבת הנח”ל.
מקלע נגב NG7 בקליבר 7.62 מ”מ נאט”ו.
נגמ”ש מרכבה – המערכה המבצעית הראשונה (ב”עופרת יצוקה” הופעלו 2 נגמ”שי ניסוי).
סמן טקטי TL5 Pro – אמצעי לסימון כוחות המסייע במניעת ירי כוחותינו על כוחותינו
רימון יד שלא מתפוצץ מפגיעת קליע
נגמ”ש לא מאויש
אמצעי רפואה מתקדמים.

חיל ההנדסה הקרבית הפעיל באמצעים רבים, בהם כלי נשק, מקלעים ואמצעי ראיית לילה והפעיל אמצעי הנדסה צבאית בהם חומרי נפץ, אמצעי חבלה, מטענים וכדומה. החיל הפעיל את נגמ”שי ההנדסה פומ”ה והשתמש בצפע שריון ורקטות ריצוף במהלך הלחימה כדי לפתוח צירים ולנקות זירות מטענים. מערך הצמ”ה הפעיל לראשונה מחפרים ממוגנים מדגם באגר E-349 ודחפורי D9T משוריינים מדור רביעי. במהלך המבצע הפעילו לוחמי יהל”ם אמצעים מתקדמים לאיתור, סריקה והשמדת מנהרות, כאשר הבולטת מביניהן היא מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות שהופעלה בצורה נרחבת מאז פותחה לראשונה אחרי מבצע עופרת יצוקה.

במהלך המבצע נפרשו מערכות גילוי ואיתור מתקדמות, בהן:

מערכת “רואה סורק” – מערכת לצילום יום ולילה מרחוק משולבת גילוי תנועה בווידאו.
“מאמין” ו”מאמין קל” (Spotlite) – מערכת איתור צלפים שפותחה על ידי רפא”ל.
מכ”ם טקטי נייד להגנה מפצמ”רים – “מגן רוח“.
AQUA SHIELD – מערכת מבוססת סונאר להגנת חופים ומתקנים בלב ים שפותחה על ידי DSIT
גרניט (רכב תצפית) – רכב תצפית לאיסוף מודיעיני שפותח על ידי חברת אלתא מערכות ומותקן בו מכ”ם “בוהה” מסוג “רוזן”.
בלון תצפית מסוג Skystar – מערכת בלון טקטית שפותחה על ידי חברת RT, הנישאת לגובה מאות מטרים ונושאת אמצעי תצפית ומטענים ייעודיים שונים.

במבצע הופעל מגוון רחב של כלי טיס בלתי מאוישים, ביניהם רוכב שמיים (בידי חיל התותחנים) ולראשונה הרמס 900. חיל האוויר הישראלי שיגר כמויות גדולות של חימוש מונחה מדויק הכולל טילי אוויר-קרקע ופצצות מונחות.

חמאס

פעילות התקפית

פיר כניסה למנהרה תת-קרקעית שמוחבא בבית מגורים ברצועת עזה

ציוד צבאי ובו מקלע PK ומטולי רקטות RPG שנמצא אצל מחבלים שניסו לבצע פיגוע בשטח ישראל לאחר שחדרו דרך מנהרה

מטעני חבלה שנמצאו בחדר תינוקות.

רובה צלפים שטייר HS .50, נשק קל, מחסניות ואפודי קרב של חמאס שנתפסו בחאן יוניס.

הנשק העיקרי ששימש את חמאס והג’יהאד האסלאמי הוא מרגמות קצרות טווח ורקטות לא מדויקות, שנורו בעיקר ליעדים אזרחיים ישראליים, בייחוד באזור עוטף עזה, שדרות, נתיבות, אשקלון, אשדוד, קריית גת, קריית מלאכי ובאר שבע. נורו גם רקטות לעבר גוש דן, ירושלים, דימונה ומועצה אזורית חוף הכרמל. רוב הרקטות הללו יורטו על ידי כיפת ברזל והשאר נפלו בשטחים פתוחים. בניסיון להתגבר על מערכת כיפת ברזל, ירה חמאס מטחים של מספר רקטות בו-זמנית. נפילת רקטה ביהוד, סמוך לנמל התעופה בן-גוריון, הביאה ב-22 ביולי להחלטה של רשות התעופה הפדרלית האמריקאית על איסור טיסות לישראל וממנה,שהוסרה ב-24 ביולי.

רוב הרקטות של חמאס הן רקטות גראד משופר 122 מ”מ המגיעות לטווחים של עד כ-40 ק”מ. ברשות חמאס עשרות רקטות M-75 ופג’ר 5 לטווחים של עד 75 ק”מ, היכולות לאיים גם על גוש דן. על פי דיווחים מהזרוע הצבאית של חמאס, יש בידי חמאס שני סוגים נוספים של רקטות, מסוג M-302 ו-R-160, אשר יכולות להגיע למרחק של 100 ק”מ ויותר. הרקטות מתוצרת עצמית של חמאס סבלו מבעיות אמינות וביום השמיני למבצע דווח כי למעלה מ-120 מהרקטות ששוגרו נפלו בשטחי רצועת עזה, חלק מהן גרמו לנזק ונפגעים לתושבי הרצועה.^[127] מספר רקטות שירו המחבלים פגעו בקווי מתח גבוה שסיפקו חשמל לרצועה, וכתוצאה מכך סבלו עשרות אלפים מתושבי הרצועה מהפסקת חשמל. חלק מהרקטות הופעלו מרחוק, או באמצעות קוצב זמן לתזמון שעת השיגור, על מנת למנוע אפשרות לפגיעה בחוליית השיגור על ידי צה”ל.

טקטיקה נוספת של החמאס הייתה שימוש במנהרות לניידות, הסוואה, הפתעה וניסיונות חטיפה. בשנים שקדמו למבצע חפר חמאס מספר רב של מנהרות חדירה סמויות מרצועת עזה אל תוך שטח מדינת ישראל, ומנהרות קשר בתוך רצועת עזה עצמה, תוך שהוא משקיע בכך משאבים רבים. מעריכים כי מנהרות החדירה היו בגדר “נשק אסטרטגי” עבור חמאס ונועדו לביצוע פיגועי חטיפה ומיקוח ואף פיגועי חדירה וירי גדולים נגד חיילים ותושבים בעוטף עזה. החמאס השתמש במנהרות הן בתוך עזה והן בניסיון לחדור לתוך שטח ישראל. 5 ניסיונות חדירה לישראל נעשו ב-8 ביולי (כרם שלום, נכשל), ב-17 ביולי (סוכל), ב-19 ביולי (הצליח חלקית), ב-21 ביולי (הצליח חלקית), ב-28 ביולי (מעבר קרני, דרומית לנחל עוז, הצליח). לאחר ניסיון החדירה השני החל צה”ל במבצע קרקעי, בו הוא חשף והשמיד חלק נכבד ממנהרות החמאס. בתוך עזה נעשה שימוש במנהרות כדי לתקוף חיילים במספר רב של אירועים.

לאורך המבצע עשה חמאס שימוש נרחב ברקטות נ”ט (בעיקר RPG-7 ו-RPG-29) וטילי נ”ט (כולל הקורנט) ובפצמ”רים מסוגים שונים (הפצמ”רים לבדם גרמו לכ-40% של פצועים והרוגים בקרב כוחות צה”ל). חמאס הפעיל גם צלפים שהשתמשו בחיקוי אירני של רובה צלפים כבד “שטייר HS .50“, אשר פגעו מרחוק במספר חיילי צה”ל. אמצעי לחימה אלה גם יחד הסבו את רוב האבדות לחיילי צה”ל. בימים האחרונים של המבצע חמאס שינה את הטקטיקה של ירי הפצמ”רים והרקטות, ובמקום ירי מפוזר וספורדי על יישובי עוטף עזה, בכל יום הוא ריכז מטחים רצופים של פצמ”רים ורקטות על יישוב אחד בעוטף עזה.

שימוש בתשתיות אזרחיות

במהלך המבצע השתמש חמאס באזרחים כמגן אנושי. את תשתיותיו ומטות הפיקוד שלו מיקם בקרב אזרחים, בהן שכונות מאוכלסות בצפיפות, בתי ספר, מסגדים ובתי חולים, כולל בית החולים המרכזי אלשפאא שבמערב הרצועה. מנהרות לחימה רבות נמצאו בבתי מגורים אזרחיים כמו גם נשק רב מסוגים שונים. בית החולים וופא שבו מוקמו חדרי מלחמה וממנו ירו חמושי חמאס והג’יהאד האיסלאמי אש נק”ל וטילי נ”ט, הותקף בידי צה”ל ונהרס לאחר שפונה מחוליו.

חמאס החביא רקטות ואמצעי לחימה גם בבתי ספר ובמתקנים של אונר”א. אנשי אונר”א דיווחו בשלשה מקרים כי מצאו רקטות בבתי ספר שבבעלותם.משגרי רקטות רבים הוטמנו מתחת לקרקע בלב שכונות אזרחיות או מתחת לאוהלים או סככות, והופעלו בשלט רחוק. ירי הרקטות הכבד בוצע בחלקו הניכר מלב ריכוזי אוכלוסייה, וכן מבתי ספר.ואף מבתי חולים, על מנת להרתיע את צה”ל מירי כבד אל עבר המשגרים שעלול היה לגרום גם פגיעה באזרחים ונזק סביבתי. בנוסף, ביצע חמאס שימוש יזום במגן אנושי נגד תקיפת מבנים ונוהל “הקש בגג” שמפעיל צה”ל: כאשר צה”ל מטלפן לאזרחים וקורא להם להתפנות ויורה פצצת אזהרה קטנה על הבית לפני הפעלת הפצצה האמיתית – פעילי חמאס אוספים אזרחים וקוראים להם לעלות לגג ולשמש כמגן אנושי נגד הפצצת צה”ל, על-מנת למנוע את ההתקפה ב-22 ביולי 2014 פרסם דובר צה”ל סרט המתעד פעילי טרור נמלטים מאתר שיגור רקטות באמצעות אמבולנס. עיתונאית פינית דיווחה שראתה מחבלים משגרים רקטות מבית החולים שיפא שבמרכז עזה. הארכיבישוף האורתודוקסי היווני אמר שחמאס ירה רקטות ממתחם הכנסייה שלו שבו חסו 2,000 מוסלמים.עיתונאי צרפתי דיווח על שיגור שנעשה משטח אזרחי בקרבתו, ועיתונאי הודי דיווח על שיגור רקטה ליד בנין השייך לאו”ם. מספר עיתונאים דיווחו שחמאס איים עליהם שלא ידווחו על פשעי חמאס ובהם שימוש במגן אנושי, וב-11 באוגוסט הוציא ארגון העיתונאים הזרים בישראל הודעת גינוי רשמית לחמאס על כך.

תעמולה, לחימה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית

בעת הלחימה שלח חמאס הודעות טקסט מאיימות לישראלים (צא קסאמים שוגרו לביתך) באמצעות הודעות למכשירי סלולר, פרסם סרטוני תעמולה, שכללו תיעוד של פגיעות בכוחות צה”ל, והפריע לפרקים קצרים על תדרי השידור המשמשים ערוצי טלוויזיה ישראלים. מסרי חמאס בעברית כללו עברית עילגת, והפכו למקור לבדיחות ולחיקויים, כדוגמת הסרטון “תקוף, תעשה פיגועים“.

כחלק מלוחמה פסיכולוגית ובעיקר לצורכי תעמולה פנים-פלסטינית, ניפחו ארגוני הטרור בראשות חמאס את מספר ההרוגים הישראלים וניכסו לעצמם הישגים שלא היו. בכירים בחמאס טענו כי מספר ההרוגים הישראלים גבוה בהרבה מהמספר שדווח, ובנוסף הופצו סרטוני תעמולה שמראים לכאורה הרג של חיילי צה”ל. הזרוע הצבאית של חמאס פרסמה לאחר סיום המבצע הקרקעי כי הרגה 131 חיילי צה”ל , חטפה חייל ,הפילה מטוס F-16 ,הרסה לפחות שני טנקי מרכבה והטיסה שלושה מזל”טים מעל ישראל וצילמה את הקריה בתל אביב .בתום המבצע פרסם הג’יהאד האיסלאמי נתונים לפיהם הרג 30 חיילים נוספים, ומוחמד נזאל, חבר הלשכה המדינית של חמאס טען כי הארגון הצליח להרוג מעל ל-1,000 חיילים במבצע. בנוסף, החמאס, בניגוד לג’יהאד האסלמי, המשיך במדיניות ההסתרה של הרוגיו כפי שעשה במבצע עופרת יצוקה, וניסה להמעיט ממספר לוחמיו ההרוגים, ולטעון שכולם היו אזרחים, כדי שיוכל לנגח את ישראל בקרב התקשורתי. מספר ארגוני זכויות אדם הטילו דופי במספרי האזרחים ההרוגים שחמאס מסר להם מפני שלא פחות מ-50% מהם היו בגילאי 20–30, מה שמעיד שהם היו מחבלים

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה

במהלך הלחימה נכנסו לשימוש בחמאס אמצעי לחימה חדשים, והשימוש הראשון בהם נעשה כחלק ממהלך הלחימה. להלן רשימת אמצעי הלחימה וכלי הנשק בהם עשה החמאס שימוש ראשון כחלק מהלחימה.

רובה צלפים כבד מדגם “חייבאר”, שהוא חיקוי לרובה “שטייר HS .50” האוסטרי בקליבר 0.5 אינץ’. הרובה נמכר במקור לאיראן וזו החלה בייצור דגם מקומי העבירה אותו לחמאס.
רקטות ארטילריות J-80,‏ R-160 ,M-302, וסג’יל 55.
טיל נגד טנקים קורנט, שנחשב לאחד מטילי הנ”ט המתקדמים.
טיל כתף נגד מטוסים מדגמי סטרלה SA-7 (ע”פ דיווח צה”ל נורו עשרות טילים כנגד כלי טיס)

עינויים והוצאה להורג ללא משפט

במאי 2015 פרסם ארגון “אמנסטי אינטרנשיונל” דו”ח לפיו במהלך המבצע ביצע חמאס פשעי מלחמה נגד אזרחים פלסטינים ברצועת עזה, ובכלל זה עינויים והוצאה להורג ללא משפט של לפחות 23 אנשים.

הישגים צבאיים ומדיניים

ישראל

תמיכה בינלאומית של ממשלי המדינות המערביות וחלק ממדינות ערב, הבולטת שבהן היא מצרים.
הצלחת מערכת כיפת ברזל וצמצום ניכר של האיום הרקטי מעבר לעוטף עזה.
הריסת למעלה מ-30 מנהרות חודרות לישראל, שהיו אמורות לשמש את חמאס לפיגועי טרור.
פגיעה בתשתיות הטרור של חמאס, למעלה מ-5,000 מטרות הותקפו במהלך המבצע. בתקיפות הושמדו רקטות רבות שאחסן חמאס.
למעלה מאלף מחבלים (בהם מספר בכירים) נהרגו לטענת ישראל.
המערכה הסתיימה מבלי שהתקבלו תנאים שהציבה חמאס מתחילת המבצע, ובהם: שחרור אסירים, הקמת נמל ימי ושדה תעופה, תשלום משכורות, וכו’.
הפחתה משמעותית ביותר בירי הרקטות בשלוש השנים שלאחר המבצע.

חמאס

שמירה על יכולת ירי לישראל במשך כל ימי המבצע, והטרדת חלק ניכר מהאוכלוסייה הישראלית ברקטות, למרות מאמץ ישראלי למנוע ממנו את הדבר.
דמורליזציה של תושבי עוטף עזה באמצעות פצמ”רים, רקטות ואיומי מנהרות.
הפסקת חלק ניכר מהתעופה האזרחית לישראל ל-48 שעות ופגיעה קשה בתיירות בישראל.
התגברות הדה-לגיטימציה והדה-הומניזציה של ישראל בדעת הקהל העולמית בעקבות טענות להרג אזרחים פלסטינים.
עליית הפופולריות של חמאס ומנהיגיו ברחוב הפלסטיני. החזרת ההגמוניה של החמאס.

נתונים סטטיסטיים

הרוגים פלסטינים

כאלפיים פלסטינים נהרגו במהלך המבצע, אך המספרים המדויקים ובפרט ההתפלגות חמושים לעומת אזרחים שנויים במחלוקת. המקורות הפלסטינים דיווחו שרוב מוחלט (למעלה מ-70%) מההרוגים היו אזרחים לא מעורבים. עם זאת, כלי תקשורת בולטים בעולם הטילו ספק בדיווחים הפלסטינים תוך שהם מציינים שביחס למספרם באוכלוסייה רוב ההרוגים היו צעירים בגיל צבא ולא נשים וילדים, ושהפלסטינים כללו בנתונים שלהם גם פלסטינים שלא נהרגו על ידי צה”ל.^[162]^[163] לפי דיווחים ישראלים, בערך כשליש עד קצת יותר ממחצית ההרוגים היו אזרחים. ב-2019 אמר בני גנץ, הרמטכ”ל שפיקד על צה”ל במהלך צוק איתן, שבמבצע נהרגו 1,364 מחבלים פלסטיניים.

להלן נתוני ההרוגים לפי המקורות השונים:

מקור	סה”כ ההרוגים	חמושים/מחבלים	אזרחים	לא מזוהים	תאריך עדכון אחרון
משרד הבריאות בעזה	2,145	—	≈1,715	80%	—	27 באוגוסט
המרכז הפלסטיני לזכויות האדם	2,168	506	1,662	76.6%	—	27 באוגוסט
מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם	2,142	496	1,646	76.9%	—	25 באוגוסט
אונר”א ומשרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים	2,104	265	1,473	70%	377	9 בספטמבר
מרכז המידע למודיעין ולטרור	≈2,000	553	583	51.3% (מבין אלו שנבדקו)	178 לא מזוהים, ≈668 טרם נבדקו	26 בפברואר 2015
צה”ל	1,768–2,000	1,068	—	40%–50%	—	9 באוגוסט (מספר ההרוגים הכולל) 26 באוגוסט (מספר החמושים ההרוגים)
חדשות 2	2,203	1,408	—	36%	—	26 באוגוסט
משרד החוץ וצה”ל	2,125	936	761	36% – 56%	428	14 ביוני 2015

על פי הפלסטינים 421 איש נהרגו בעיר עזה (רבים מהם בשכונת שג’אעיה), 501 נהרגו בח’אן יונס, 290 בבית לאהיה, 264 ברפיח ו-241 בדיר אל בלח. על פי דובר צה”ל נהרגו 253 פעילי חמאס, 147 פעילים מהג’יהאד האסלאמי, 65 פעילי טרור מארגונים אחרים ו-603 חמושים ששיוכם לא ידוע. בתום המבצע הודיע הג’יהאד האסלאמי על 121 פעילים בארגון שנהרגו במערכה.

בהפרות סדר שנערכו במהלך המבצע ביהודה ושומרון נהרגו 16 פלסטינים נוספים. בנוסף, חמאס הוציא להורג עשרות פלסטינים, בכיסוי פנים, שלדברי הארגון שיתפו פעולה עם ישראל. אירעו גם מקרים אחדים שבהם שיגור כושל של רקטות הביא להרג אזרחים פלסטינים. שני פלסטינים נוספים נהרגו במהלך החגיגות לאחר תום המבצע.

הרוגים ישראלים

במהלך המבצע נהרגו 68 חיילי צה”ל, רובם בלחימה ברצועת עזה וחלקם מפגיעת רקטות ופצצות מרגמה. 5 אזרחים ועובד זר תאילנדי נהרגו גם הם מפגיעות ישירות של רקטות ופצצות מרגמה. שני אזרחים נוספים ותיירת אחת מתו מהתקף לב בזמן אזעקות. אזרח נוסף נדרס למוות בעת שנשמע להנחיות פיקוד עורף ואזרח אחר נהרג מפיגוע דריסה שאירע במהלך המבצע. דניאל טרגרמן בן הארבע מקיבוץ נחל עוז נהרג מנפילת פצצת מרגמה בזמן ‘הפסקת האש’. במבצע צוק איתן נרשם אחוז ההרוגים מתוך נפגעים הנמוך ביותר מכל מערכות צה”ל וזאת הודות לציוד רפואי חדיש ומתקדם שהיה זמין בשטח.

סא”ל דולב קידר (גיבור סרט תיעודי מחכה לו) היה הקצין הבכיר הישראלי שנהרג במבצע.

ירי רקטות

במבצע צוק איתן נורו 4,594 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, כאשר 3,641 מהן נפלו בשטח ישראל, מתוכן 224 בשטחים בנויים. 188 רקטות ופצצות מרגמה נפלו בשטח רצועת עזה. ו-735 רקטות ופצצות מרגמה יורטו על ידי סוללות כיפת ברזל.

בנתונים שפורסמו על ידי הזרוע הצבאית של חמאס עם סיום המבצע, נורו 3621 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל מהן, 3334 פצמ”רים, קסאמים וגראדים 185 רקטות מסוג M-75,‏ 64 רקטות מסוג סג’יל 55, 22 רקטות מסוג J-80‏ 11 רקטות מסוג R-160 ו-5 פג’ר 5. נתונים נוספים שפורסמו על ידי הג’יהאד האיסלאמי הראו כי הארגון שיגר בסך הכל 3249 רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל; 62 רקטות ארוכות טווח (אל-בוראק 100, פג’ר 5 ואל-בוראק 70), 665 רקטות גראד (סובייטיות ומשופרות), 1572 טילי 107 מ”מ, 884 פצצות מרגמה ו-60 רקטות מסוג C8K.

על פי דובר צה”ל מעל ל-600 רקטות נורו ממוקדי אוכלוסייה אזרחית; כ-260 רקטות נורו ממוסדות חינוך, יותר מ-130 רקטות נורו מבתי קברות, יותר מ-160 רקטות נורו ממוסדות דת ויותר מ-50 רקטות נוספות נורו מבתי חולים.

הצגהמספר אזעקות במרחבים שונים

במהלך המבצע נשמעו כ-4,600 אזעקות בישראל – בממוצע 92 אזעקות ביום. יותר ממחצית מכלל האזעקות הופעלו ביישובי עוטף עזה, שלתושביהם 15 שניות בלבד להתמגן מהישמע האזעקה.

ירי צה”ל

על פי דיווח צה”ל היקף הירי במהלך הלחימה כלל כ-14,500 פגזי טנקים (רובם מסוג חלולן ומיעוטם מסוג “חצב” ו”כלנית“). וכ-35 אלף פגזי ארטילריה מסוגים שונים. עד לאמצע אוגוסט הונפקו לחיילים 4.8 מיליון קליעים, כאשר לפי הערכות נעשה שימוש במחציתם.כמו כן נורו כמה מאות של טילי תמוז .

מטרות

מפת התקיפות של ישראל ברצועת עזה

מטרות צה”ל

במהלך מבצע צוק איתן צה”ל תקף בסך הכל בין 5,226 ל-6,231 מטרות. כיוון שחמאס השתמש באזרחי הרצועה כמגן אנושי, הותקפו רק כעשירית מכלל המטרות שאותרו בעזה. מעל ל-750 מחבלים וחמושים פלסטיניים נהרגו מתקיפות צה”ל ברצועה ו-150 נוספים נעצרו במהלך המבצע.10,590 מבנים בעזה נפגעו בתקיפות, מתוכם 4,024 נהרסו עד היסוד. בין המטרות שהותקפו היו 1,814 תשתיות ירי תלול מסלול, 1,914 מפקדות טרור ותשתיות פיקוד ושליטה, ו-191 אתרים לייצור ואחסון אמצעי לחימה.

32-34 מנהרות טרור הושמדו במהלך המבצע, מהן 10 שחדרו לשטח ישראל ו-4 מנהרות שהיו בתהליך חפירה לעבר הגבול. מספר גורמים בישראל טענו כי במודיעין ידעו על כ-10 מנהרות וכי השאר נתגלו במהלך המבצע. גורמים אחרים טענו כי בצה”ל ידעו על כל 32 המנהרות והפציצו חלק מהן מהאוויר בטרם הכניסה הקרקעית כדי למנוע מהמחבלים לחדור מהן לשטחי ישראל.

מטרות חמאס

הזרוע הצבאית של חמאס טענה בתחילת המבצע כי לחמאס מטרות צבאיות ברורות בירי הרקטות והוא אינו מכוון לפגוע באוכלוסייה אזרחית. לטענה זו אין בסיס בהתחשב ברמת הדיוק הנמוכה של הרקטות ובכך שרובן נורו לעבר יישובים אזרחיים. עם זאת, מספר ימים אחרי כן הודיע דובר חמאס כי “בשל התוקפנות הישראלית וההפצות החוזרות של חיל האוויר במטרה לפגוע באוכלוסייה אזרחית” הפכו כל ערי ישראל למטרות חמאס וכי מעתה יירו לערים. גם לפני הודעה זו, שיגרו פעילי חמאס בזרוע הצבאית רקטות לעבר אוכלוסייה אזרחית. בין מטרות חמאס נמנים ערים ויישובים בישראל (ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון, אופקים באר שבע, אשדוד, אשקלון, שדרות וכו’), נמל התעופה בן-גוריון, הכור בדימונה, ובסיסים שונים של צה”ל.

עלות כספית (ישראל)

העלות הצבאית של המבצע עלתה לישראל על פי דיווח של שר הביטחון משה יעלון כ-9 מיליארד ש”ח.על פי משרד האוצר העלויות הצבאיות של המבצע היו 6.5 מיליארד ש”ח. האוצר בחן רק את העלויות הישירות ולא את התקציב השוטף הקיים עבור מערכת הביטחון ל-50 יום והחזרה לכשירות. העלות האזרחית נאמדת בין 10 ל-12 מיליארד ש”ח.

עלות כספית (חמאס)

גורמים פלסטיניים מעריכים כי עלות שיקום רצועת עזה צפויה לעלות כ-7.8 מיליארד דולר.נכון ל-11 באוגוסט בעיר עזה נהרסו בין 20% ל-25% מהבתים הראויים למגורים ובבית חאנון נהרסו כ-70% מהבתים הראויים למגורים. בעיתון הניו יורק טיימס צויין כי הנזק במבצע היה גדול יותר מבשאר המבצעים, וכי הנזק במבצע זה ביחס למבצע עופרת יצוקה היה גדול פי 3.

תגובה ציבורית

ביקורת המדינה מצאה כי עד לשנת 2010 התמודדו גופי המחקר והפיתוח בצה”ל עם איום המנהרות בקצב שלא תאם את התפתחות האיום ואת הצורך המבצעי, תוך בקרה לקויה של המטכ”ל. עוד מצאה הביקורת כי מידע משמעותי והכרחי שנדרש לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות לא הובא לפני השרים באופן מספק בדיונים שקדמו למבצע “צוק איתן”, זאת אף על פי שמידע זה עמד לרשות ראשי המדינה והצבא. איום המנהרות מרצועת עזה אף לא הוצג לקבינט במפורט אלא באמירות כלליות ומעטות בלבד, וכאשר נזכר האיום בדיוני הקבינט, שרי הקבינט לא הביעו התעניינות ולא דרשו שצה”ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום.

כתב עיתון הארץ, עמוס הראל, הגדיר את “צוק איתן” כמבצע שבו צה”ל התנהל “בכבדות ובחוסר יוזמה”, וכי לא הייתה “הצדקה לדשדוש של צה”ל במשך 51 יום נגד חמאס, האויב החלש ביותר בסביבתה של ישראל.” עוד טען כי ההכנה הלקויה לאיום המנהרות הייתה תקלה קולוסאלית, גם אם לא הגיעה לממדי הכישלון במלחמת לבנון השנייה.

תגובות בציבור היהודי בישראל

“חזקים ביחד. אוהבים את ישראל, סומכים על צה”ל”: שלטים בירושלים המביעים תמיכה במבצע

“איתנים בעורף, מנצחים בחזית”: שלט פטריוטי בראשון לציון התומך במבצע

הפגנה שארגנה “ישראל שלי” לתמיכה בישראל ובצה”ל במבצע צוק איתן.

מתחילת המבצע וגם במהלכו ניכרה תמיכה גורפת בקרב הציבור היהודי בישראל להפעלת הכוח הצבאי בידי הממשלה. התמיכה באה לידי ביטוי בסיקור התקשורתי, ברחוב הישראלי, וברשתות החברתיות. למרות המספר הגבוה יחסית של החללים והפצועים בקרב החיילים והאזרחים, הצביעו כל הסקרים על כך שהציבור היהודי סבור כי היציאה למבצע והמהלכים הצבאיים שלה היו הכרחיים. רוב מוחלט של חברי הכנסת תמכו בפעולות צה”ל בעזה, כולל רוב הח”כים מהאופוזיציה. תמיכת האופוזיציה באה לידי ביטוי בדבריו של ראש האופוזיציה, יצחק הרצוג, שתמך במבצע ואמר: “אין בעניין הזה מחלוקת בין אופוזיציה לקואליציה, אנחנו מנהלים מאבק צודק על דמותה של המדינה ועל דמותו של עם ישראל”.

עמדה מנוגדת למהלכי הממשלה והצבא הביעו חברי הכנסת של סיעת מרצ וכן חברי הכנסת של חד”ש בל”ד ורע”מ-תע”ל. תומכי מפלגות אלה, שלום עכשיו וכן פעילי שמאל ארגנו במהלך המבצע (9 באוגוסט) הפגנה בכיכר רבין בתל אביב בה השתתפו אלפי אנשים, וביניהם הסופר דויד גרוסמן, השדרן זוהיר בהלול הזמרת מירה עוואד ואחרים. מנגד נערכו גם הפגנות ועצרות תמיכה במבצע.

במהלך המבצע הביעו אזרחים רבים בישראל הזדהות עם תושבי הדרום שהותקפו ברקטות בתכיפות רבה יותר מאשר תושבים באזורים אחרים. בין היתר הועלתה קריאה לקנות מוצרים ושירותים מעסקים בדרום, שפעילותם הצטמצמה בלחץ האירועים, על מנת לתמוך בהם. מוסדות ואזרחים רבים במרכז הארץ ובצפונה אירחו את תושבי הדרום. הזדהות הובעה גם עם חיילי צה”ל שהשתתפו במבצע, ואזרחים רבים התגייסו לשלוח להם ציוד רב ומגוון מחבילות שי ועד תחתונים וגנרטורים.בכל אזורי ישראל התנהלו קמפיינים על ידי גופים, והן יוזמות פרטיות לשם התארגנות המונית למטרת איסוף תרומות וחלוקתן לחיילים הקרביים על ידי הגעה אל המוצבים בגבול הרצועה.מבצע זה הגיע למצב בו פנו החיילים באמצעי התקשורת השונים אל האוכלוסייה האזרחית בהכרת תודה, אך גם בבקשה להפסיק לארגן תרומות לחיילים, מכיוון שהצטבר אצל החיילים עודף מצרכים בהם לא היה להם צורך. רבים הגיעו להשתתף בהלוויותיהם של חיילים בודדים שנהרגו בקרב. הדבר נעשה בעקבות קריאות ברשתות החברתיות באינטרנט, שנבעו מחשש שמספר המלווים בהלוויות יהיה קטן. מספר האזרחים שהגיעו לאחת ההלוויות הגיע על פי הערכה עד ל-20 אלף איש.קריאות דומות הועלו להשתתף בניחום האבלים של קרובי החיילים במהלך ימי השבעה. ברחבי הערים נתלו שלטי תמיכה במבצע ובצה”ל (כגון “איתנים בעורף, מנצחים בחזית”, “חזקים ביחד” ו”העם עם צה”ל”).

על רקע המצב הביטחוני החליטו תושבי הקיבוצים נחל עוז ועין השלושה, הנמנים עם יישובי עוטף עזה, לעזוב ולפנות משפחות עם ילדים ותושבים מבוגרים וזאת על אף שמספר ימים קודם לכן קרא להם הרמטכ”ל בני גנץ לשוב לבתיהם.

במהלך המבצע גבר השיח המתלהם בין הקצוות השונים של החברה הישראלית, הערבית והיהודית כאחד, והעלה לדיון את גבולות חופש הביטוי. בשל ביקורת ואמירות פוגעניות כנגד חיילי צה”ל, אזרחים יהודים וערבים פוטרו או הושעו מעבודתם,ועיתונאים אוימו ואף הותקפו.ומאידך נחקרו ואף הוגשו כתבי אישום נגד אנשי ימין שקראו לאלימות נגד ערבים, וכנגד אנשי שמאל שקראו לחיילים להפנות את הנשק כלפי הכנסת והממשלה.

ארגוני זכויות אדם כדוגמת בצלם ויש דין פנו ב-21 ביולי 2014 ליועץ המשפטי לממשלה וטענו שיש חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה”ל בעזה. ארגונים אלו פנו ב-22 ביולי 2014 אל מועצת זכויות האדם של האו”ם בבקשה לגנות את הפגיעה הנרחבת באזרחים בעזה וברכושם, ולהקים ועדת חקירה בינלאומית עצמאית לחקירת מבצע צוק איתן בעזה.

תגובת ערביי ישראל

ערב פרוץ המבצע לווה בגל של הפגנות והפרות סדר שכללו יידוי אבנים, ונדליזם, התקפות על כלי רכב בכבישים והתקפות על תשתית הרכבת הקלה בירושלים במזרח ירושלים במחאה על רצח מוחמד אבו ח’דיר. מהומות הערבים בירושלים התרכזו בשכונות מזרח העיר עם זליגה של ירי והצתה בשכונות המערביות. במשולש, בוואדי ערה ובנצרת התקיימו גם התפרעויות של ערבים ישראלים. עם פרוץ המבצע דעכו הפגנות אלו לאיטם.

בהמשך המבצע הכריזה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל על ימי אבל ושביתת מסחר במחאה על מספר ההרוגים הפלסטינים במבצע. הכרזה זו גררה ביקורת ומחאה ושר החוץ אביגדור ליברמן קרא לא לקנות בעסקים ששובתים במחאה על המבצע. בציבור הערבי-ישראלי אורגנו מספר הפגנות כנגד המבצע, ואף מעט הפגנות שמחה בעקבות הירי על ישראל. במספר מקומות (עכו, נצרת) קמה להפגנות התנגדות פנימית בקרב הציבור הערבי, חלקה עקב חשש כלכלי מחרם צרכנים יהודי.

בעקבות הפרות הסדר, ההפגנות, השביתה והמשכות המבצע, קטן באופן משמעותי מספר המבקרים היהודים בעסקים ערביים. לטענת גורמים שונים בקרב ערביי ישראל, המבצע גרם לגל התנכלויות כלפי האוכלוסייה הערבית, שהתבטא בפיטורי עובדים ערביים, סירוב להשכרת ומכירת דירות, והתנכלויות עוברי אורח, מאבטחים ונותני שירותים במקומות ציבוריים.

תגובות פלסטינים ביהודה ושומרון ובירושלים

זירת פיגוע הדריסה בירושלים

על פי נתוני שב”כ חלה עליה תלולה במספר הפיגועים בזמן המבצע ביהודה ושומרון וירושלים. בחודש יולי 2014 בלבד נרשמו 507 פיגועים לעומת 100 שנרשמו בחודש שקדם לו. מרביתם של הפיגועים היו השלכת בקבוקי תבערה (424), ומיעוטן פיגועי מטען (35) וירי מנק”ל (13). במקביל חלה עלייה חדה במספר הפרות הסדר והעימותים עם כוחות הביטחון הישראליים.

בהפגנה של יותר מעשרת אלפים פלסטינים ליד מעבר קלנדיה, שמתוכה נורתה אש לעבר כוחות הביטחון, נהרגו מירי שני פלסטינים. בתקריות נוספות ביהודה ושומרון נהרגו פלסטינים אחדים.

ב-4 באוגוסט ביצע פלסטיני פיגוע דריסה בירושלים, שבו נרצח אברהם וואלעס ונפצעו חמישה. בהמשך אותו יום בוצע פיגוע ירי בירושלים, ובו חייל נפצע קשה.למחרת דקר פלסטיני מאבטח באזור מעלה אדומים.

לקראת סיום המבצע החלה יוזמה פלסטינית לחרם צרכנים על מוצרים ישראלים (בעיקר על מוצרי מזון). היוזמה נתמכה על ידי רשות הפלסטינית, שהציעה הטבות שונות (כגון הנחה בתעריף החשמל) לעסקים שיימנעו לחלוטין ממכירת סחורה ישראלית. בחלק מהמקרים סומנה סחורה ישראלית במדבקות מיוחדות על ידי פעילי החרם.

סקרים שנערכו בתום המבצע, הראו עלייה בתמיכת הציבור הפלסטיני בתנועת החמאס, מול ירידה בתמיכה בפת”ח, ותמיכה בחמאס ביהודה ושומרון גבוהה יותר מברצועת עזה.

פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע

חוק מס רכוש וקרן פיצויים עוסק במתן פיצוי לישראלים שניזוקו כספית מפעילות צבאית. הטיפול במתן הפיצוי מוטל על רשות המיסים. החוק קובע את הכללים לפיצוי על נזק ישיר, כגון נזק לבתים ומכוניות שנפגעו מרקטה או נזק ליבולים חקלאיים בשדות שצה”ל חנה בהם. הטיפול בנזק ישיר נעשה כבר תוך כדי המבצע, על ידי צוותים שהעריכו את גובה הנזק. בנוסף ניתן פיצוי על נזק עקיף, כגון אובדן הכנסות ותשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע (כתוצאה מסגירת מקום עבודתם בהוראת פיקוד העורף או סגירת מוסדות לימוד של ילדיהם). פיצוי על נזק עקיף ניתן, במבצע זה, רק בתחומי 40 ק”מ מרצועת עזה, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע”ד-2014. רשות המיסים פרסמה הנחיות מפורטות על אופן הגשת תביעות לפיצוי.

ב-3 באוגוסט 2014 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל ונשיאות הארגונים העסקיים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשההקובע את הכללים לתשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב המבצע. להסכם הוצא צו הרחבה.

הדיון הציבורי בישראל בהתנהלות המבצע

במערכת הפוליטית

ילדים בגן ילדים בישראל שוכבים בעת אזעקה

הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס עשרות פעמים במהלך המערכה ונציגיו הבכירים (נתניהו, יעלון וגנץ) הופיעו בתקשורת פעמים רבות. בפורום נוצרה הסכמה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשרים משה יעלון, יאיר לפיד וציפי לבני לגבי מטרת המערכה שהייתה “לפגוע משמעותית ביכולות הצבאיות של חמאס ולהגיע לשקט ארוך טווח בכל הזירה הפלסטינית”, ולגבי צורת ניהול המערכה כתגובה לפעילות חמאס וארגוני הטרור (“שקט יענה בשקט” ו”התשה תענה בהכתשה”) בהסלמה הדרגתית ומבוקרת, לעומת השרים אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, גלעד ארדןויצחק אהרונוביץ’, שחשבו שצריך להגדיר יעדים רחבים יותר ואף לנקוט בצעדים תקיפים יותר כמו התנגדות להפסקות אש, כניסה קרקעית, ואף “מיטוט החמאס”.

שר החוץ אביגדור ליברמן הוביל את קו ההתנגדות החריף ביותר לציר של נתניהו-יעלון-גנץ. ב-7 ביולי כינס ליברמן מסיבת עיתונאים, והודיע על פירוק השותפות בין ישראל ביתנו לליכוד עקב חילוקי דעות בינו לבין נתניהו בסוגיית עזה. ב-15 ביולי ליברמן כינס מסיבת עיתונאים נוספת והודיע שהוא מתנגד להפסקת האש המתרקמת.באותו יום סגן שר הביטחון דני דנון פוטר על ידי נתניהו, לאחר שדנון מתח עליו ביקורת אישית בפומבי וטען שהוא “נכשל ומתנהל ברפיסות”.הערכות סודיות של צה”ל לגבי כיבוש עזה שהוצגו בקבינט הודלפו לתקשורת על ידי אחד מהשרים.

השר נפתלי בנט ניסה לדרבן את נתניהו לנקוט בצעדים חריפים יותר בכל שלב במבצע ולתקוף את החמאס כדי להגיע להכרעה, ואף התעמת עם שר הביטחון ובכירי צה”ל אודות התנהלות בעייתית של הצבא בטיפול במנהרות שלא דווחה לקבינט. בנט היה הראשון בקבינט להתייחס לאיום מנהרות הטרור ברצועת עזה והניח תוכנית סדורה לטפל בהן, תוכנית שנתקבלה לבסוף על ידי הקבינט והממשלה, ויושמה בשטח על ידי צה”ל שהשמיד את המנהרות. ב-16 בספטמבר 2014 התפרסם כי תא”ל במילואים אביחי רונצקי הורחק ממפקדות צה”ל באזור הרצועה במהלך מבצע “צוק איתן”, לאחר שלטענת גורמים צבאיים עלה חשד כי הדליף מידע לשר נפתלי בנט אודות איום המנהרות.

ב-16 באוגוסט 2014 אל”ם (מיל’) רוני ברט, בכיר לשעבר במטה לביטחון לאומי, ביקר בתקשורת בחריפות את התנהלות ההנהגה הישראלית במבצע “צוק איתן”, וטען כי לא נעשו דיונים רציניים בממשלה במשך שנים בהקשר לעזה, שהצבא מוביל באף את השרים לפי תפיסותיו שהיו עימות מוגבל בעזה, ושיש כשל מתמשך בטיפול במנהרות.

לאחר 50 ימי לחימה נתניהו קיבל את הפסקת האש המוצעת על ידי מצרים ללא דיון והצבעה בקבינט, ועל כך התעוררה תרעומת ופולמוס נוסף אצל כחצי מחברי הקבינט ותומכיהם, שהתנגדו למתווה הפסקת האש.

הגדרת הלחימה

עם היציאה למבצע הוא נקרא בצה”ל “מבצע צוק איתן”. עם התמשכותו של המבצע והגידול בנזקים ובמספר הקורבנות בשני הצדדים, גברה ההתייחסות הציבורית אליו כאל מלחמה. התייחסות זו באה לידי ביטוי בתקשורת הישראלית והעולמית, שבהן כונה המבצע בשמות הכוללים את המילה “מלחמה”, כגון “מלחמת עזה”, “המלחמה בדרום”, “מלחמת צוק איתן” ו”מלחמת חמישים הימים”.

ב-4 באוגוסט 2014, כארבעה שבועות לאחר תחילת המבצע, הגישו ח”כ נחמן שי ו”החזית להגנת הציבור” עתירה לבג”ץ, על מנת שיחייב את ממשלת ישראל להכריז שמדובר במלחמה. העותרים נימקו זאת: “איש לא יחלוק על אחריותה של הממשלה על פעולות צבאיות מטעם המדינה, ועתירה זו אינה עוסקת באחריותה הצבאית כאמור, כי אם בנגזרות הכלכליות והחברתיות הנובעות מן המצב המערכה הנוכחית, אשר בכל קנה מידה מהווה ‘מלחמה’ לכל דבר”.העותרים ציינו כי “רוב תושבי ישראל מצויים בטווח הירי המתמשך ללא הרף של חמאס, ובכלל זה ריכוזי האוכלוסין הגדולים ביותר במרכז הארץ. אזרחי המדינה ותושביה זכאים לכך שהמדינה תפצה אותם בגין נזקיהם הישירים והעקיפים לנוכח האירועים”. פרקליטות המדינה הגיבה שאין קשר בין ההכרזה על מלחמה לבין מתן פיצוי או סיוע כלכלי לתושבים שנפגעו ממנה. לאור תגובה זו משכו העותרים את עתירתם, בהמלצת בג”ץ.

בעקבות המבצע

בעקבות הפסקת הטיסות הזרות לנמל התעופה בן-גוריון במהלך המבצע, שר התחבורה ישראל כ”ץ קיבל החלטה להכשיר את נמל התעופה תמנע, הנמצא בבנייה, גם לתנועת מטוסי נוסעים גדולים, בעלות שמסתכמת בכמה עשרות מיליוני שקלים.

בשל האירועים עם הנגמ”שים בצוק איתן, צה”ל החליט להאיץ את הוצאת נגמ”שים משימוש קרבי בתהליך הדרגתי. להגדיל באופן משמעותי את מספר נגמשי המרכבה, ובנוסף לבחון פיתוח נגמ”ש קרבי שיהיה זול מנגמ”ש המרכבה.צה”ל אף השקיע בשיתוף עם ארצות הברית בפתרון טכנולוגי לאיום המנהרות באמצעות אלביט ורפא”ל.^[220]^[221] בנוסף נעשה מאמץ בנושא של הגנה מפני פצצות מרגמה, וביולי 2015 צה”ל החל להפעיל מערכת התראה חדשה נגד פצמ”רים באזור עוטף עזה.בנוסף, צה״ל הכניס את תחום הלת״ק (לוחמה תת-קרקע) בהכשרות ובאימונים ביחידות שונות, בניהן חיל ההנדסה הקרבית, חיל רגלים ויחידות מיוחדות במהלך הכשרתם.

בערב 16 בספטמבר נורתה רקטה מרצועת עזה לראשונה לאחר תום המבצע. היא התפוצצה בשטח הפתוח ליד הגדר ולא גרמה לנזק. לא נשמעה אזעקה. ארגון החמאס התנער במהירות מהירי וטען כי הוא מחויב להפסקת האש וכי עצר את משגרי הרקטה. בהמשך ערך חמאס פעמים אחדות ניסויים בשיגור רקטות אל הים ובהטסת מזל”ט. בשנה שלאחר שרר רוב הזמן שקט בעוטף עזה, שהופר מספר פעמים בודדות בכל חודש בירי רקטות ופצמ”רים. על חלק משיגורי הרקטות לקחו הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני ושלוחה של דאעש אחריות.

צבא ארצות הברית שלח קבוצה של גנרלים בכירים ללמוד שיטות לחימה נגד הטרור מהמבצע בסמוך לסיומו.

בעקבות בדיקה של מנגנון בירור מטכ”לי, בראשות האלוף נועם תיבון, הורה הפרקליט הצבאי הראשי על פתיחת חקירה פלילית באירועים שהתרחשו במהלך המלחמה, לאחר שהתגלה חשד סביר לעבירות פליליות מצד חיילי צה”ל. בין היתר נחקרו מות 4 ילדים בהפגזה על חוף הים ותקיפת בית הספר של אונר”א, אך בכל המקרים שנבדקו החליט הפצ”ר לסגור את תיק החקירה ללא נקיטה בצעדים משפטיים – פליליים או משמעתיים – ביחס למי מהמעורבים באירוע, בהיעדר חשד לביצוע עבירה פלילית על ידי חיילי צה”ל.^[224]^[225]^[226]^[227]

האלוף לשעבר יום טוב סמיה, ששימש כסגן מפקד פיקוד דרום בזמן המבצע, טען במאי 2015, שהוא לא זומן לשום תחקיר לגבי המבצע והמנהרות. ואף האשים את הפיקוד הבכיר “בפסטיבל של צל”שים שבאו לכסות על משהו”. באוקטובר 2016 פורסם כי ועדת בדיקה פנים צה”לית, בראשות האלוף יוסי בכר, שכללה 30 מומחים מתחומים שונים, חקרה את היערכות מערכת הביטחון והדרג המדיני ל”איום המנהרות”. על פי פרסום גלי צה”ל, מצאה ועדת הבדיקה כי “ערב המבצע היו המנהרות ההתקפיות עבור רוב מפקדי הכוחות המתמרנים בחזקת נעלם. הייתה הכרה של האיום, אך עוצמתו וממדיו לא נתפסו”. מסקנה נוספת של הוועדה הייתה ש”ההכנות של צה”ל להתמודדות עם האיום בהיקפים גדולים, היו לקויות וגרמו למבוכה בזמן אמת. הכוחות המתמרנים יצאו למשימה זרה להם שחרגה מתכנון אופרטיבי מקורי.”

ביוני 2016, בעקבות משבר פוליטי בין ראש הממשלה נתניהו והשר נפתלי בנט שדרש מינוי מזכיר צבאי לקבינט, מונתה ועדה בה היו חברים יעקב עמידרור, יוחנן לוקר ויוסף צ’חנובר. הוועדה עסקה בעניין העברת מידע לקבינט, סמכויותיו וביקורי שרים במפקדות צה”ל.^[229] במאי 2017 הקבינט אימץ את המלצות הוועדה.

מבחינה טקטית, המבצע הוכתר כהצלחה צבאית נגד הטרור תוך כדי צמצום מספר ההרוגים אזרחיים וביצוע מקצועי של חיסול מחבלים בקרבות יריות וצליפה תוך כדי פגיעה אנושה בכוח האש של החמאס והג’יהאד האסלאמי.

פעולות השיקום של רצועת עזה התקדמו בעצלתיים, ונמשכו ההכנות בה לעימות נוסף.

אותות ועיטורים

אות מערכת צוק איתן שהוענק למשתתפים במערכה

בינואר 2015 אישר הרמטכ”ל הענקת עיטורים ותעודות הוקרה ל-53 חיילים ולעשר יחידות על חלקם בלחימה. עיטור המופת הוענק לסגן איתן פונד, שנכנס למנהרה באירוע החטיפה של סגן הדר גולדין. לארבעה לוחמים הוענק צל”ש הרמטכ”ל, וכן הוענקו 27 צל”שי אלוף הפיקוד. צל”ש הרמטכ”ל הוענק לשלוש יחידות: יחידת מגלן, גדוד הציוד המכני-הנדסי של פיקוד המרכז וסיירת מטכ”ל.

עימותים לאחר המבצע

לאחר המבצע השתרר שקט משני צדי הגבול. על פי המרכז למורשת המודיעין הייתה ירידה דרסטית בירי הרקטות לישראל. בסך הכל נורו בשנה הראשונה לאחר המבצע 12 רקטות לנגב המערבי. וזו הייתה השנה השקטה ביותר מאז עלה החמאס לשלטון ברצועת עזה ב-2007. שקט זה הופר פעמים מעטות.

בתחילת שנת 2016 דווח באמצעי התקשורת כי הלוחמה בין החמאס לצה”ל בתחום המנהרות התת-קרקעיות לכיוון יישובי עוטף עזה נמשכת עד עצם היום הזה. בחודשים ינואר ופברואר 2016 דווח כי צה”ל מוטט מספר מנהרות עליהן ידע בתחום עוטף עזה, דבר שהוביל להריגתם של מחבלים, אשר נכחו בתוך אותן מנהרות. בחודשים אפריל ומאי חשף צה”ל בפעילות יזומה מנהרות שחדרו לתוך שטח ישראל. במהלך העבודות בשטח, נורו פצמ”רים לעבר הכוחות, דבר שגרר תקיפות של צה”ל ברצועת עזה.

ב-30 באוקטובר 2017 פוצץ צה”ל מנהרת טרור של הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני שחדרה לתוך שטח ישראל. בפיצוץ נהרגו 14 מחבלים.

בתחילת דצמבר 2017 חלה הסלמה נוספת בירי הרקטות, בעקבות הכרזת ירושלים בה הכירה ארצות הברית בירושלים כבירת מדינת ישראל.

ב-12 בנובמבר 2019 החל צה”ל במבצע צבאי חגורה שחורה בעקבות חיסול בכיר הג’יאהד האיסלמי והמבצע הסתיים ב-17 בנובמבר 2019 כניצחון לישראל.[/et_pb_fullwidth_header][/et_pb_section][et_pb_section fb_built=”1″ fullwidth=”on” _builder_version=”4.5.1″ _module_preset=”default”][et_pb_fullwidth_header _builder_version=”4.5.1″ _module_preset=”default” background_color=”#fff4f4″ use_background_color_gradient=”on” background_color_gradient_start=”#FFFFFF” background_color_gradient_end=”rgba(255,242,242,0)” background_layout=”light” custom_padding=”||0px|||” hover_enabled=”0″ border_radii=”on|19px|19px|19px|19px” box_shadow_style=”preset2″ content_text_align=”right” title=”הרחבות” title_text_align=”right” title_font_size=”27px”]

קובי סגל, יחד, ורק יחד, ננצח! : חטיבת “גבעתי” במבצע “צוק איתן”, בן שמן: מערכות, 2018.
קובי סגל, חטיבת בני אור במבצע “צוק איתן”: להתאמן, להילחם, ללמוד ולנצח, מערכות, 2019

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מבצע צוק איתן
דיווחים בוויקיחדשות: מבצע צוק איתן
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מבצע צוק איתן

מסמכים רשמיים ודו”חות

משרד החוץ – דו”ח The 2014 Gaza Conflict: Factual and Legal Aspects,‏ 14 ביוני 2015
- The 2014 Gaza Conflict: Factual and Legal Aspects – תקציר, אתר משרד החוץ (באנגלית)
- The 2014 Gaza Conflict: Factual and Legal Aspects – הדו”ח המלא וקישורים לחלקי הדו”ח, אתר משרד החוץ (באנגלית)
- The 2014 Gaza Conflict: Factual and Legal Aspects – הדו”ח המלא כקובץ PDF (באנגלית)

ספרים פופולריים ואזכורים בתרבות

אתר הספר ‘שיח לוחמים צוק איתן’, בן ארי גל ויוגב תמיר, הוצאת תנועת תרבות, 2019.
“גם אני הייתי שם”, יהונתן הרבלין, סיפור עדות של לוחם בצוק איתן, הוצאת כנרת זמורה ביתן, 2019.

הערות

^ לזכרם: חללי וקורבנות מבצע צוק איתן, באתר של “רשת 13“, 28 ביולי 2014 (במקור, מאתר “nana10“)
^ מתן צורי, עובד זר נהרג מפצמ”ר; מטח כבד לדרום ולשפלה, באתר ynet, 23 ביולי 2014
^ מבצע “צוק איתן”: שמות 67 ההרוגים באתר צה”ל
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² צוק איתן – ההרוגים, באתר ynet
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ חדשות 2, ‏מסכמים 50 ימי לחימה במספרים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏26 באוגוסט 2014‏.
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² ³ צחי דבוש, הלך לעולמו רב-סרן חגי בן ארי שנפצע אנושות ב”צוק איתן”, באתר ynet, 4 בינואר 2017.
^ מבצע “צוק איתן”: מערכת הבריאות טיפלה ב-2,271 פצועים, באתר doctorsonly
^ שלמה פיוטרקובסקי, מד”א: 5 הרוגים ו-837 פצועים ב”צוק איתן”, באתרערוץ 7, 26 באוגוסט 2014.
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² דו”ח המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של ה או”ם‘ ספטמבר 2014(הקישור אינו פעיל, 7.06.2018)
^ מטרה אחר מטרה: האירועים המרכזיים של “צוק איתן”, באתר דובר צה”ל
^ גילי כהן, גרסת צה”ל: בצוק איתן נהרגו 761 אזרחים פלסטינים – מחצית מהמספר שקבע האו”ם, באתר הארץ, 15 ביוני 2015.
^ אודי סגל, ‏נתניהו על הפסקת האש: “רגיעה ממושכת? עוד מוקדם לומר”, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 באוגוסט 2014‏.
^ רועי קייס ואליאור לוי, תיעוד מעזה: הוצאות להורג בכיכר העיר, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
אליאור לוי ורועי קייס, עוד הוצאות להורג ברצועה, המון בא לצפות, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014.
^ עמירה הס, מספר העקורים בעזה עומד על 485 אלף, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
Humanitarian Emergency in Gaza, July 2014, סרטון של משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA),‏ 28 ביולי 2014
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² 1,364 מחבלים הרוגים – 3.5 שנים של שקט בדרום, בערוץ יוטיוב של בני גנץ
^ רועי קייס, הקרב על השם: איך אומרים ‘צוק איתן’ בעזה?, באתר ynet, 15 ביולי 2014
^ מאמצי ההתעצמות של חמאס מאז מבצע “עמוד ענן”, אתר שירות הביטחון הכללי
^ דני רובינשטיין, עזה שאחרי מובארק, באתר כלכליסט, 23 בינואר 2012
^ דורון פסקין, מכונת הכסף מקטאר שמניעה את חמאס, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2014
^ דו”חות חודשיים באתר שירות הביטחון הכללי
^ רפי ג’רבי ואבירם זינו, ‏חיסול ממוקד: חיל האוויר הרג שני פעילי טרור בצפון רצועת עזה, באתר מעריב השבוע, 27 ביוני 2014
^ חדשות 2, ‏חיל האוויר הפציץ 34 מטרות בעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 ביולי 2014‏
^ כתבה בערוץ הטלוויזיה ה-24 הצרפתי (באנגלית)
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² דני רובינשטיין, “מלחמת הכספומטים”: עובדי ממשלת חמאס נלחמים גם בהלנת שכר, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
^ הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית והשלכותיה אתר המכון למחקרי ביטחון לאומי
^ אבי יששכרוף, מערכת וואלה! חדשות‏, הנוסחה של חמאס: משכורות תמורת הפסקת הירי, באתר וואלה! NEWS‏, 5 ביולי 2014
^ פסח מלובני, מלחמת הרמדאן של החמאס, אתר Israel Defence
^ ירי לעבר חיפה וחדרה, באתר ynet, 11 ביולי 2014
^ עדי חשמונאי‏, רקטות נורו מלבנון לישראל, צה”ל השיב באש ארטילריה, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2014
^ אמיר בוחבוט ויניר יגנה‏, חיל האוויר יירט מזל”ט שחדר לישראל מהרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 14 ביולי 2014
^ 12 רקטות יורטו במטח אחד; צה”ל יירט מזל”ט נוסף של חמאס, באתרכלכליסט, 17 ביולי 2014
^ צילום כתבת עיתון מידיעות אחרונות, 9.12.14
^ חוסלו מחבלים שחדרו מהים לכיוון זיקים, באתר nrg‏, 8 ביולי 2014
^ יניר יגנה‏, שלושה מחבלי חמאס שניסו לחדור לזיקים חוסלו, באתר וואלה! NEWS‏, 8 ביולי 2014
^ יניר יגנה‏, סיכול פיגוע הראווה מהים: כך חוסלו צוללני חמאס, באתרוואלה! NEWS‏, 9 באוגוסט 2014
^ יוחאי עופר, צה”ל סיכל פיגוע חדירה גדול דרך מנהרת טרור, באתר nrg‏, 17 ביולי 2014
^ שלמה פיוטרקובסקי, 3 רקטות לעבר חבל אשכול, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2014
^ קרב משולב: כך נלחמים כוחות צה”ל ברצועת עזה, באתר דו”צ
^ שי לוי, ‏מעגל אש קטלני: מודל המערכה החדש בצוק איתן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 ביולי 2014‏
^ תקיפות צה”ל בסג’עיה: דיווחים פלסטיניים על יותר מ-40 הרוגים,נענע10, 20 ביולי 2014.
^ אמיר בוחבוט‏, הפסקת האש ההומניטרית בעזה קרסה, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2014
^ יעל פרינדזון ומנדי גרוזמן, הפסקת האש קרסה – צה”ל: “חמאס החל בירי בסג’עייה”, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
^ אסף גבור ויוחאי עופר, קרבות קשים בסג’עייה: 40 הרוגים בהפצצות צה”ל, באתר nrg‏, 20 ביולי 2014
^ כתבי וואלה! חדשות‏, תמה הפסקת האש בשג’אעיה; 87 פלסטינים הרוגים, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2014
^ Grad Rocket Launchers Discovered Next to Gaza School, סרט בערוץ YouTube של דובר צה”ל, 22 ביולי 2014
^ אוהד חמו ורוני דניאל, ‏צה”ל תקף מפקדת חמאס בתוך בית חולים בעזה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏23 ביולי 2014‏
^ Warning Call to Wafa Hospital Before IDF Targets Site תקיפת בית החולים וופא, סרט בערוץ YouTube של דובר צה”ל, 23 ביולי 2014
^ הפלסטינים: 15 הרוגים בהפגזה של צה”ל בבי”ס של אונר”א, רשת ב’, 24 ביולי 2014.
^ האו”ם: לחקור את הירי על בית הספר של אונר”א בבית חנון, רשת ב’, 25 ביולי 2014.
^ “תחקיר של צה”ל: לא פגענו באזרחים בבית הספר של אונר”א“, מעריב השבוע, 28 ביולי 2014. ידיעה מאת רפי ג’רבי, עמ’ 5.
^ צה”ל פרסם סרטון: לא גרמנו למות 16 בבי”ס, באתר ynet, 28 ביולי 2014
^ הפלסטינים: ישראל הפגיזה פארק, 10 נהרגו, באתר ynet, 28 ביולי 2014
^ מבזק בוואלה, 28 ביולי 2014.
^ איתי בלומנטל, הלל פוסק, מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, בשל האיום הרקטי: חברות תעופה זרות מבטלות הטיסות לישראל, באתר ynet, 23 ביולי 2014
^ רינה רוזנברג, הרשימה המלאה // כל חברות התעופה שביטלו את הטיסות לישראל וממנה, באתר TheMarker‏, 23 ביולי 2014
^ אמיר אורן, הרקטה ביהוד שהביאה לאיסור הטיסה: החלטה שגויה של חיל האוויר שלא ליירט, באתר הארץ, 26 ביולי 2014
^ יואב זיתון, אחיה ראב”ד, נועם (דבול) דביר ורועי קייס, קצין וחייל נהרגו בחדירת המחבלים ממנהרה, באתר ynet, 19 ביולי 2014
^ יוחאי עופר, תיעוד: חילופי האש בין המחבלים לחיילי צה”ל, באתר nrg‏, 21 ביולי 2014
^ 5 חיילים נהרגו בחדירת המחבלים לעוטף עזה, באתר ynet, 29 ביולי 2014
^ מיכל גלברד, ‏17 דקות בגהנום, באתר צה”ל (דרך ארכיון האינטרנט), 27 במרץ 2015.
^ עמוס הראל, צה”ל יוצא מהרצועה, ההמשך תלוי בחמאס, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2014
^ אמיר בוחבוט‏, תחקיר החטיפה: הקצין רדף אחר המחבלים במנהרה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2014
^ יואב זיתון, רועי קייס ואליאור לוי, חשש: חמאס ניצל הפסקת האש וחטף קצין. שני לוחמים נהרגו. צה”ל: הפסקת האש קרסה, באתר ynet, 1 באוגוסט 2014
^ אליאור לוי ויואב זיתון, עשרות הרוגים בעזה: “כמו הפצצה אטומית”, באתר ynet, 2 באוגוסט 2014
^ עמוס הראל, גילי כהן, מה קרה ב”יום שישי השחור” של רפיח, באתרהארץ, 7 באוגוסט 2014
^ רועי קייס, אליאור לוי ויואב זיתון, חמאס: ישראל ניסתה לחסל את מוחמד דף, והרגה את אשתו ובתו, באתר ynet, 20 באוגוסט 2014
^ אבי יששכרוף ואמיר בוחבוט‏, צהל חיסל את שלושת המפקדים הבכירים של חמאס בדרום הרצועה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 באוגוסט 2014
^ מבצע “צוק איתן” נמשך; שלושה מפקדים בכירים בחמאס סוכלו, באתרצה”ל (דרך ארכיון האינטרנט), 21 באוגוסט 2014
^ עופר וולפסון, 12 הרוגים בתקיפת מבנה מדרום לעזה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 22 באוגוסט 2014
^ מחבלים נהרגו ו-50 נפצעו בתקיפת חיל האוויר בשכונת סברה, בחדשות 0404, 22 באוגוסט 2014.
^ עופר וולפסון, חמאס הוציא להורג 18 “משתפי פעולה”, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 22 באוגוסט 2014
^ רועי קייס ואליאור לוי, תיעוד מעזה: הוצאות להורג בכיכר העיר, באתר ynet, 22 באוגוסט 2014
^ יואב זיתון ומתן צורי, בית באשקלון נפגע, ילדים נפצעו קל; יירוט בגוש דן, באתר ynet, 26 באוגוסט 2014
^ באשדוד פגעה רקטה בבית כנסת – 3 נפצעו קל, רשת ב’, 22 באוגוסט 2014.
^ ילד בן 4 נהרג בפצמ”ר בשער הנגב, באתר ישראל היום, 22 באוגוסט 2014
^ סוכנויות הידיעות‏, מצרים מאשימה את חמאס: הוא אחראי לדם שיישפך בעזה, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביולי 2014
^ נשיא בוליביה: ישראל היא מדינת טרור, באתר ynet, 30 ביולי 2014
^ עמית ולדמן, ‏מרקל על המבצע: “לישראל יש זכות להגן על עצמה”, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 ביולי 2014‏
^ ארדואן: ישראל מבצעת רצח עם מיום היווסדה, באתר ynet, 17 ביולי 2014
^ מואב ורדי, לאחר ההפגנות האלימות: ליברמן מחזיר את משפחות הדיפלומטים הישראלים מטורקיה, באתר של “רשת 13“, 18 ביולי 2014 (במקור, מאתר “nana10“)
^ אטילה שומפלבי, אזהרה: הימנעו מנסיעות לא חיוניות לטורקיה, באתר ynet, 18 ביולי 2014
^ משה גולן, ‏פריז סוערת: מפגינים פרו-פלסטינים השחיתו חנויות של יהודים, באתר גלובס, 21 ביולי 2014.
^ יקי אדמקר‏, בעקבות צוק איתן: בית הרב הראשי של הולנד הותקף באבנים, באתר וואלה! NEWS‏, 17 ביולי 2014.
^ יצחק בן-חורין, דיון במועצת הביטחון: גינוי לירי של חמאס, באתר ynet, 19 ביולי 2014
^ שר החוץ ליברמן נפגש עם מזכ”ל האו”ם, באן קי-מון בירושלים, באתר משרד החוץ
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² אטילה שומלפבי, שרי החוץ של האיחוד האירופי: “קוראים לכל ארגוני הטרור ברצועה להתפרק מנשקם”, באתר ynet, 22 ביולי 2014
^ “זו פארודיה”: האו”ם יחקור את “צוק איתן”, באתר nrg‏, 23 ביולי 2014
^ ארה”ב: החלטת האו”ם על חקירת ישראל מוטה, נתייצב לצד ישראל, באתר ynet, 23 ביולי 2014
^ מורן אזולאי ורועי קייס, הקבינט דוחה את יוזמת קרי להפסקת אש; המגעים נמשכים, באתר ynet, 25 ביולי 2014
^ דיווח של הכתב אורן נהרי בערוץ הראשון.
^ מועצת הביטחון מצטרפת לארה”ב: הפסקת אש מיידית, באתר nrg‏, 28 ביולי 2014
^ הבית הלבן נגד חמאס: הפרה “ברברית” של הפסקת האש, שחררו את החטוף, באתר ynet, 31 באוגוסט 2014
^ צרפת: יש לכפות פתרון מדיני על ישראל וחמאס, באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2014
^ בריטניה בוחנת את עסקות הנשק לישראל, באתר ynet, 4 באוגוסט 2014
^ אמיר תיבון‏, ספרד תקפיא משלוחי הנשק לישראל בגלל המבצע בעזה, באתר וואלה! NEWS‏, 5 באוגוסט 2014
^ מואב ורדי, נתניהו למזכ”ל האו”ם: “חמאס הפר עד כה את כל הפסקות האש”, באתר של “רשת 13“, 23 באוגוסט 2014 (במקור, מאתר “nana10“)
^ הוסכם על הפסקת אש החל מ-19:00, רשת ב’, 26 באוגוסט 2014.
^ שחר רופין, ‏קרב משולב: כך נלחמים כוחות צה”ל ברצועת עזה, באתרצה”ל (דרך ארכיון האינטרנט)
^ אמיר בוחבוט‏, סיור מול חופי עזה עם שייטת 13: “נערכים לשלב הבא”, באתר וואלה! NEWS‏, 29 ביולי 2014
^ שחר רופין, כך נראית הפעילות הימית מול רצועת עזה, אתר חיל הים
^ שני פומס, ‏לא רק בטווח הארוך: תדלוק אווירי במבצע, באתר חיל האוויר הישראלי
^ דוד גרינוולד ונדב ברגר, ‏לוחמי 669 ומסוקי הסער פועלים ברצועה, באתרחיל האוויר הישראלי
^ נדב ברגר, ‏כלי-טיס בלתי מאוישים פועלים ברצועת עזה, באתר חיל האוויר הישראלי
^ יוחאי עופר, תיעוד: כוח “יהלום” מנטרל מטענים בבית ממולכד, באתרnrg‏, 20 ביולי 2014
^ אמיר בוחבוט‏, כוח שייטת 13 פשט על משגרי רקטות בעזה, 4 לוחמים נפצעו, באתר וואלה! NEWS‏, 13 ביולי 2014
^ יוסי יהושוע, שובם של הטנקים, הצלחה של “מעיל רוח”, באתר ynet, 27 ביולי 2014
^ בן כספית, ‏הכוכבים של “צוק איתן”: כך פיצחו הטנקים את תשתית הטרור של חמאס, באתר מעריב השבוע, 25 באוגוסט 2014
^ עומרי אפרים, מפעילי ה-D-9: “הפכנו שכונות לארגזי חול”, באתר ynet, 29 ביולי 2014.
^ שיפור ההגנה: סוללה שמינית של כיפת ברזל, באתר ynet, 11 ביולי 2014
^ מטח רקטות נורה אל שטח ישראל, רשת ב’, 13 ביולי 2014.
^ אמיר בוחבוט, “מתקפת סייבר איראנית גדולה על ישראל בזמן המבצע”,וואלה, 17 באוגוסט 2014.
^ גבי סימוני וסמי קרוננפלד, מתקפת הסייבר האיראנית ב”צוק איתן”, באתרnrg‏, 28 באוגוסט 2014
^ רשימה ובה הסרטונים שהעלה דובר צה”ל ליוטיוב.
^ לחימה אורבנית: המערכות החדישות שנכנסו לפעולה בלחימה בעזה,IsraelDefense,‏ 18 בספטמבר 2014.
^ דו”צ
^ הרימון החדש של התעש, באתר Israel Defense
^ לילך שובל, ‏לראשונה: הופעל נגמ”ש בלתי מאויש | ישראל היום, באתרישראל היום, 12 באוגוסט 2014
^ מערכת רואה-סורק, IsraelDefense
^ אבי אליהו, ‏הגנה אולטימטיבית: הפיתוח הישראלי שמגן על חיילים מירי צלפים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בספטמבר 2014‏
^ יובל אזולאי, ‏תשובה לאיום הפצמ”רים: מערכת שמספקת התרעה על ירי, באתר גלובס, 29 ביולי 2014
^ אבי אליהו, ‏גאווה ישראלית: הפיתוח שלא משאיר סיכוי לקומנדו הימי של חמאס, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 באוגוסט 2014‏
^ 50 עובדות על מבצע צוק איתן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 באוגוסט 2014‏
^ ביקור בחברה שאחראית על התצפיות בשמי ירושלים – גלובס, Globes.
^ זיו, אמיתי (2 באוגוסט 2014). “האח הגדול – עזה: האמצעים הטכנולוגיים שצופים על הרצועה 24 שעות ביממה”. TheMarker. בדיקה אחרונה ב-13 ביולי 2016..
^ ה”הרמס 900″ הפך למבצעי תוך כדי “צוק איתן”, באתר Israel Defense
^ עמוס הראל, חמאס מצא שיטה חדשה להטריד את ישראל: הקש בנתב”ג, באתר הארץ
^ הרוג ישראלי ראשון במבצע “צוק איתן”: חילק אוכל לחיילים ונפגע מפצמ”ר, באתר ‏מאקו‏‏, ‏‏15 ביולי 2014‏
^ עומרי אפרים, האלוף תורג’מן: “במלט של המנהרות אפשר היה לבנות 100 גני ילדים”, באתר ynet, 30 ביולי 2014
^ מלחמת הארטילריה, באתר Israel Defense
^ צה”ל תקף בבית החולים וופא: “מחבלים ירו עלינו מהחלונות”, באתר ynet
^ UNRWA STRONGLY CONDEMNS PLACEMENT OF ROCKETS IN SCHOOL, הודעה באתר אונר”א, 17 ביולי 2014.
^ אונר”א: כ-20 רקטות נמצאו בתוך בית ספר נטוש ברצועה, נענע10, 17 ביולי 2014
^ מבצע “צוק איתן”: צה”ל ממשיך לתקוף יעדי טרור ברצע”ז, באתר צה”ל(דרך ארכיון האינטרנט), 26 באוגוסט 2014
^ מיכל מרגלית, הטלוויזיה הפינית: “זה נכון, יורים טילים מבית החולים שיפא בעזה לעבר ישראל”, באתר ynet, 2 באוגוסט 2014
^ Video Shows Gaza Residents Acting as Human Shields,ניוזוויק, 10 ביולי 2014
^ במבצע “צוק איתן” שב ועשה חמאס שימוש באזרחים כ”מגן אנושי” לשם מניעת תקיפת בית פעיל טרור ע”י חיל האוויר הישראלי, באתר של מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2014
^ תיעוד: פעילי טרור נמלטים באמבולנס, mako–חדשות 2, 22 ביולי 2014.
^ VIDEO: Finnish reporter sees rockets fired from Gaza hospital, ynet, 2 August 2014.
^ George Thomas (8 באוגוסט 2014). “Gaza Bishop: Hamas Used Church to Fire Rockets – Inside Israel – CBN News – Christian News 24-7”. CBN.com. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014.
^ Ben, Ricky (7 באוגוסט 2014). “Gaza archbishop says rockets were fired from church”. The Times of Israel. בדיקה אחרונה ב-12 באוגוסט 2014.
^ ירי רקטות, מטרים ממלון. תיעוד צרפתי והודי, באתר ynet
^ “Hamas threatening journalists in Gaza who expose abuse of civilians.” The Times of Israel. 28 July 2014.
^ “Tu dois quitter Gaza au plus vite et arrêter de travailler.”Liberation. 24 July 2014.
^ Debinski, Gabrielle, Or Avi-Guy and Tzvi Fleischer. “Trapped in Gaza: How Hamas punishes reporters for the truth.” The Australian. 31 July 2014.
^ יצחק בן-חורין, כתבים זרים: חמאס יוצר רשימה שחורה שלנו, באתר ynet, 12 באוגוסט 2014
^ חמאס פרסם סרטון מאירוע הריגת חמשת החיילים שלשום, באתר קול חי – 93 fm
^ «القسام»: مقتل 131 ضابطًا وجنديًا إسرائيليًا منذ بدء الحرب البرية גדודי אל-קאסם: הרגנו 131 חיילים מאז תחילת המבצע הקרקעי, באתר altahrir (בערבית)
^ חמאס טוען: “חטפנו חייל”. שגריר ישראל: אין חייל חטוף, באתר ynet
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² הפדיחה של חמאס: הציג תמונת F-16 ישראלי ש”הופל” – מ-2006, באתר מאקו
^ מזל”ט של חמאס בשמי תל אביב? “ראיתי משהו מעופף”, באתר מאקו
^ محمد نزال: المقاومة قتلت ألف جندي اسرائيلي ومستعدون للتفاوض حول الأسرى (מוחמד נזאל: ההתנגדות הרגה אלף חיילים ומוכנה לנהל משא ומתן על שבויים ישראלים), באתר אל-ערב 24 (בערבית)
^ “מלחמת האבידות”: הג’האד האסלאמי בפלסטין פרסם, כי 123 מאנשיו נהרגו במבצע “צוק איתן” ובהם כמה מפקדים בכירים. חמאס ממשיכה במדיניות הסתרת מספר הרוגיה*, אתר המרכז למורשת המודיעין, 14/09/2014
^ חמאס מציג: רובה צלפים תוצרת עזה, באתר מאקו
^ החמאס שיגר עשרות טילים נגד מטוסים, באתר Israel Defense
^ אמנסטי: חמאס ביצע פשעי מלחמה במהלך מבצע “צוק איתן”, באתרוואלה! NEWS‏, 27 במאי 2015
^ ארצות הברית: תמיכה (כמעט) מקיר אל קיר, מימין ומשמאל, במבצע הישראלי בעזה
^ “ארצות הברית לוחצת על האג שלא לחקור פעילות ישראל בצוק איתן”, באתר גלץ
^ מבצע “צוק איתן”: בעולם הערבי מאבדים את הסבלנות כלפי חמאס, באתר ממרי
^ עמית ולדמן, ‏“צוק איתן”: הפגנות נגד ישראל ברחבי העולם, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 ביולי 2014‏.
^ בועז ביסמוט, ‏אירופה: הפגנות המוניות נגד ישראל, באתר ישראל היום, 20 ביולי 2014 02:41.
^ סוכנויות הידיעות, סקר פלסטיני: התמיכה בחמאס – שיא של 8 שנים, באתר nrg‏, 2 בספטמבר 2014.
^ פולינה גרייב, משחק המספרים העזתי: כלי תקשורת בעולם מטילים ספק במניין האזרחים ההרוגים, באתר ynet, 9 באוגוסט 2014
^ בן-דרור ימיני, מותר להשוות, ידיעות אחרונות, 5 באוגוסט 2016.
^ “Statistics: Victims of the Israeli Offensive on Gaza since 08 July 2014”. Pchrgaza.org. בדיקה אחרונה ב-27 באוגוסט 2014.
^ “Examination of the names of Palestinians killed in Operation Protective Edge – Part Four*”. Israeli Intelligence & Heritage Commemoration Center. 26 באוגוסט 2014. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2014.
^ בדיקת שמות ההרוגים הפלסטינים במבצע “צוק איתן” – השלמה מספר 5, מרכז המידע למודיעין ולטרור, 7 באוקטובר 2014.
^ “Examination of the names of Palestinians killed in Operation Protective Edge – Part Ten*”. Israeli Intelligence & Heritage Commemoration Center. 26 בפברואר 2015. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2015.
^ אבדות הפלסטינים במבצע צוק איתן, דו”ח צה”ל ומשרד החוץ(באנגלית), 14 ביוני 2015.
^ Protective Edge Stats – Israel-Gaza war 2014, Google Docs (בAmerican English), כמה ירו מאז תחילת המבצע הקרקעיתמונה באתר ynet
^ רגע של סטטיסטיקה: סיכום האזעקות במבצע ״צוק איתן״, באתר רוטר נט
^ צה”ל: ירינו עשרות אלפי פגזים במהלך הלחימה בעזה, באתר הארץ
^ מבצע “צוק איתן” במספרים: 39 אלף פגזי טנקים וכמעט 5 מיליון קליעים, באתר מעריב
^ האמל”ח של המלחמה: טילי התמוז, באתר Israel Defense
^ סיכום מבצע צוק איתן, באתר צה”ל
^ אמנון לורד, חשיפה: צה”ל תקף רק כעשירית מהמטרות שאותרו בעזה, באתר מידה, 31 באוגוסט 2014.
^ יעלון: עלות מבצע צוק איתן – 9 מיליארד שקל, באתר ynet
^ שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן, משרד האוצר: עלות צוק איתן היא 6.5 מיליארד שקל ולא 9 מיליארד שקל, באתר כלכליסט, 15.09.14
^ הערכות: עלות מבצע צוק איתן למשק – 10–12 מיליארד שקל, באתר דהמרקר
^ Scale of Gaza destruction unprecedented, rehabilitation will cost $7.8 billion, PA says, באתר ג’רוזלם פוסט
^ Natasha Culzac’ ‏srael-Gaza Crisis: Reconstruction of flattened Gaza will cost £5billion, Palestinian officials say, באתר The Independent UK, ‏5 בספטמבר 2014
^ Jason Burke, ‏Gaza homes ‘uninhabitable’ as tens of thousands come back to rubble, באתר The Guardian, ‏11 באוגוסט 2014
^ Assessing the Damage and Destruction in Gaza, באתר ניו יורק טיימס
^ רעות וילף, הרצוג: “המאבק בעזה צודק, אין על זה מחלוקת”, באתר nrg‏, 29 ביולי 2014
^ כתבה בעיתון החרדי המבשר על התגייסות ציבורית למען החיילים
^ מבצע חלוקת תרומות ומצרכים לחיילים הקרביים בגבול הרצועה
^ אחיה ראב”ד, לא נשאר לבד: 20,000 בהלוויית החייל הבודד, באתר ynet, 22 ביולי 2014
^ אף משפחה לא נותרה בנחל עוז: “יש גבול לכוח העמידה של אמהות וילדים מול פצמ”רים”, באתר ynet, 23 באוגוסט 2014
^ מערכת גיא פינס, אורנה בנאי מתנצלת: “אין לי בית אחר”, באתר של “רשת 13“, 22 ביולי 2014 (במקור, מאתר “nana10“)
^ יריב פלג, ‏פייסבוק בזמן מלחמה: האם ניתן לפטר עובדים בשל התבטאות ברשתות חברתיות?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 באוגוסט 2014‏
^ לי-אור אברבך, ‏“הארץ” הצמיד לגדעון לוי מאבטח בעקבות איומים על חייו, באתר גלובס, 17 ביולי 2014
^ דוד ורטהיים‏, המפגינים לאמנון אברמוביץ’, נכה ומחזיק בצל”ש הרמטכ”ל: “בוגד, מחבל”, באתר וואלה! NEWS‏, 30 ביולי 2014
^ נדב נוימן וחן מענית, ‏מחיר לאלימות: כתב אישום נגד מקים עמוד “כנופיית אל-יהוד”, באתר גלובס, 5 באוגוסט 2014
^ גולש העביר לילה בכלא לאחר שכתב סטטוס נגד הממשלה, באתר מאקו
^ 10 ארגוני זכויות אדם בפנייה דחופה ליועץ המשפטי לממשלה: חשד להפרות חמורות של הדין ההומניטרי הבינלאומי בפעילות צה”ל בעזה, באתר בצלם, 21 ביולי 2014
^ Palestinian NGOs in Israel to UN HRC: Gross Human Rights and Humanitarian Law Violations and Suspicions of War Crimes in Gaza, באתר עדאלה
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² דרור פוייר, ‏הורידו אותה מרכבת, שרפו לו אוטו: ערביי ישראל בצל “צוק איתן”, באתר גלובס, 19/07/2014
^ סיכום פיגועי יולי 2014, באתר המרכז למורשת המודיעין
^ אליאור לוי ונועם (דבול) דביר, 2 פלסטינים נהרגו בקלנדיה; עימותים בי-ם, באתר ynet, 25 ביולי 2014
^ ניר דבורי ומשה נוסבאום, ‏אחרי פיגוע הדריסה: חייל נפצע קשה מירי בירושלים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 באוגוסט 2014‏
^ עמרי ברק, חדשות 2, ‏הרשות: הטבות לעסקים פלסטינים שמחרימים את ישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14/08/14‏
^ מרדכי קידר, מדינת חמאס גם ביהודה ושומרון, באתר ערוץ 7, 09/09/14
^ מידע לציבור – מבצע “צוק איתן”, באתר רשות המיסים
^ הסכם לפיצוי עובדים בקשר למבצע “צוק איתן”, נכרת ביום 3. אוגוסט 2014, ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים, 7037/2014, באתר גלימה הוצאה לאור
^ השר ארדן לגל”צ: “לא יכול להיות גרוע מחמאס. צריך למוטט את שלטונם”, באתר גל”צ
^ ליברמן הכריז על פירוק הליכוד-ביתנו: “חילוקי הדעות עם נתניהו הפכו מהותיים”, באתר מאקו
^ ליברמן: “צריך לסיים את המבצע הזה כשצה”ל שולט בכל עזה”, באתר חרדים10
^ סגן שר הביטחון דנון מתח ביקורת על נתניהו – ופוטר, באתר מאקו
^ נציגי צה”ל לחברי הקבינט: “מחיר כיבוש רצועת עזה – מאות חיילי צה”ל הרוגים”, באתר מאקו
^ שר בקבינט: “הדלפת תרחיש האימים גורמת לנזק מול חמאס”, באתר מאקו
^ בנט על המבצע: “המשימה אינה המנהרות – אלא הכרעה”, באתר וואלה
^ “בנט ניגח את גנץ בקבינט עם מידע שקיבל מקצינים בכירים”, באתרוואלה
^ בן כספית, החמצה היסטורית: אין לנתניהו אומץ להמשיך במלוא הקיטור,מעריב השבוע, 28 ביולי 2014.
^ עמוס הראל, יאיר אטינגר, יהונתן ליס, הרב רונצקי הורחק מהרצועה ב”צוק איתן” בשל חשד שהעביר מידע מסווג לבנט, באתר הארץ, 16.09.2014
^ מואב ורדי, בכיר לשעבר במל”ל: “הקבינט לא נערך כראוי למבצע ברצועת עזה”, באתר נענע10, 16/08/2014
^ נתניהו קיבל את המתווה להפסקת האש ללא דיון והצבעה בקבינט, באתרהארץ.
^ זאב קם ויעל פרידסון, ח”כ שי עתר לבג”ץ: להכריז על המבצע – מלחמה, באתר nrg‏, 4 באוגוסט 2014
^ ^{לקפוץ מעלה אל:1} ² חן מענית, ‏האוצר: “הכרזת ‘צוק איתן’ כמלחמה לא תשפיע על הפיצוי”, באתר גלובס, 28 באוגוסט 2014
^ בעקבות “צוק איתן”: שדה התעופה בתמנע יוכשר לתנועת מטוסים מכל העולם, באתר TheMarker
^ בעקבות “צוק איתן”: זרוע היבשה בוחנת הצטיידות בנגמ”ש מסוג חדש, באתר דו”צ
^ דניאל סיריוטי, ‏“ישראל מפתחת ‘כיפת ברזל תת קרקעית'” | ישראל היום, באתר ישראל היום, 14 במרץ 2016
^ “כמו כיפת ברזל”: ארצות הברית תסייע בפיתוח מערכת נגד מנהרות טרור, באתר nrg
^ בני משה, מערכת התראה חדשה נגד פצמ”רים, באתר ערוץ 7, 23 ביולי 2015
^ מתוך הרצאה של יו”ר המטות המשולבים במכון קרנגי, באתר יוטיוב
^ בדיקה וחקירה של אירועים חריגים שאירעו במהלך מבצע “צוק איתן”, באתר הפרקליטות הצבאית, 10 בספטמבר 2014
^ החלטת הפצ”ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במהלך “צוק איתן”-עדכון, באתר הפרקליטות הצבאית, 10 בספטמבר 2014
^ החלטת הפצ”ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במבצע “צוק איתן” – עדכון מס’ 2, באתר הפרקליטות הצבאית, 7 בדצמבר 2014
^ החלטת הפצ”ר באשר לאירועים חריגים שאירעו במבצע “צוק איתן” – עדכון מס’ 4, באתר הפרקליטות הצבאית, 11 ביוני 2015
^ טל לב-רם, ‏חשיפה: התחקיר הצה”לי שחושף שורה של כשלים בצוק איתן, באתר גלי צה”ל, 18 באוקטובר 2016
^ איתמר אייכנר ומורן אזולאי, ועדה המליצה: המל”ל יעדכן באופן שוטף את השרים בקבינט, באתר ynet, 19 בדצמבר 2016
^ הקבינט אימץ את המלצות ועדת עמידרור: יוקם גוף לעדכון שרי הקבינט, באתר ynet, 28 במאי 2017
^ אליאור לוי, אין שיקום, אין פירוז: עזה נערכת לסבב הבא, באתר ynet, 16 בדצמבר 2014
^ צל”שים במבצע צוק איתן, ינואר 2015.
^ גילי כהן, המדינה טוענת כי “צוק איתן” אינו מלחמה – אך תעניק למשתתפיו אות מערכה, באתר הארץ, 2 בינואר 2015
^ תקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת צוק איתן – קביעת זכאים), התשע”ה-2015, ק”ת 7497 מ-3 במרץ 2015
^ אמיר בוחבוט‏, כשצה”ל מרחיב חיפושים – חמאס חופר עמוק יותר, באתרוואלה! NEWS‏, 5 בפברואר 2016

הצגה ההיסטוריה של מדינת ישראל

הסתרההלחימה ברצועת עזה במאה ה-21
גורמים מעורבים	• ישראל: צה”ל (בעיקר פיקוד הדרום וחיל האוויר הישראלי) ושירות הביטחון הכללי• הפלסטינים: הרשות הפלסטינית • חמאס • הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא”פ) • ועדות ההתנגדות העממית • צבא האסלאם • הג’יהאד הסלפי • המדינה האסלאמית (דאעש) • מצרים (צבא מצרים) • איראן (משמרות המהפכה האסלאמית, סיוע חימוש ומימון חמאס והגא”פ)
אזורי הלחימה	רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני
עימותים מרכזיים	האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ”שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • העימות בין ישראל לרצועת עזה (מבצע הד חוזר, 2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל-מצרים-רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג’אעיה • אירועי מבצע צוק איתן‏‏) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (“צעדת השיבה הגדולה”) (2018–2019) (אירועים)
מונחים ומושגים	גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגור רקטות פלסטיניות לעבר ישראל • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח’
לוחמת מנהרות	המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות (פיקוד הדרום) • יחידת סמו”ר • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות • המכשול נגד מנהרות בגבול רצועת עזה (מכשול הקב”א) מנהרות הברחה ברצועת עזה • מנהרות לחימה ברצועת עזה • חטיפת גלעד שליט • יחידת נוח’בה
אמצעי לחימה ישראליים	כיפת ברזל • צבע אדום • ר”ז (מכ”ם) • מטוסי קרב ומסוקי קרב • כלי טיס בלתי מאוישים • טנק מרכבה סימן 4מ עם מעיל רוח • כלי צמ”ה ממוגנים • מערכת אמולסיה לפיצוץ מנהרות
אמצעי לחימה פלסטיניים	מטען גחון • מרגמה • RPG-7‏ • RPG-29‏ • קורנט (טיל נ”ט) • רובה צלפים “עול” • אבאביל 1 • מנהרות לחימה ברצועת עזה • עפיפון תבערה • בלון נפץ
ארטילריה רקטית פלסטינית	ברשות החמאס: קסאם • רקטות גראד 122 מ”מ (רגיל ומשופר) • פג’ר • סג’יל 55‏ • ‏M-75‏ • ‏J-80‏ • ‏R-160‏ • ‏M-302‏ברשות הג’יהאד האיסלאמי: אל-קודס • רקטת גראד 122 מ”מ (רגיל ומשופר) • אל-בוראק • באדר 3

מבצע צוק איתן

מבצע צבאי רחב-היקף שהוביל צה”ל

רקע צבאי

הלחימה ברצועת עזה לאחר עמוד ענן – יוני-יולי 2014,

חטיפת הנערים ומבצע שובו אחים

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות

רקע מדיני

המשבר הכלכלי בחמאס

הפעילות המבצעית

הפעילות המבצעית בשלב הראשון

הפעילות המבצעית בשלב השני – מתקפה קרקעית

הפעילות המבצעית בשלב השלישי – הפסקות אש

הפעילות המבצעית בשלב הרביעי – חידוש הלחימה

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות

בשלב הראשון של המבצע

בשלב השני של המבצע

בשלב השלישי של המבצע

בשלב הרביעי של המבצע

טקטיקה

ישראל

כוחות צה”ל

פעילות התקפית

הגנת העורף

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה

חמאס

פעילות התקפית

שימוש בתשתיות אזרחיות

תעמולה, לחימה תקשורתית ולוחמה פסיכולוגית

אמצעי לחימה וכלי נשק שהוכנסו לזירה

עינויים והוצאה להורג ללא משפט

הישגים צבאיים ומדיניים

ישראל

חמאס

נתונים סטטיסטיים

הרוגים פלסטינים

הרוגים ישראלים

ירי רקטות

ירי צה”ל

מטרות

מטרות צה”ל

מטרות חמאס

עלות כספית (ישראל)

עלות כספית (חמאס)

תגובה ציבורית

תגובות בציבור היהודי בישראל

תגובת ערביי ישראל

תגובות פלסטינים ביהודה ושומרון ובירושלים

פיצוי לתושבי ישראל על נזק כספי במבצע

הדיון הציבורי בישראל בהתנהלות המבצע

במערכת הפוליטית

הגדרת הלחימה

בעקבות המבצע

אותות ועיטורים

עימותים לאחר המבצע

קישורים חיצוניים

הודעות וסיכומי דובר צה”ל מקור

סיכומים ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיווחים וכתבות מאמצעי התקשורת

כתבות על טקטיקה ואמצעי לחימה

כתבות וידאו

פרשנות

מאמרים ומחקרים

מסמכים רשמיים ודו”חות

ספרים פופולריים ואזכורים בתרבות

הערות