עשר סיבות להיות אופטימי ביום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל

1. יש א-לוהים! במילים אחרות: יש כיוון ("אֶל") טוב שהמציאות הולכת אֶליו. איך אפשר לראות זאת? כי בשורה התחתונה, למרות כל העליות והירידות בהיסטוריה, מצבנו כיום טוב לאין ערוך משהיה לפני שמונה מאות שנה או לפני שמונים שנה; די לראות זאת מהנתון שלפיו בשנת 1800 הייתה תוחלת החיים הממוצעת בעולם 32, וכיום היא 74. אנו חיים כעת בתקופה הטובה ביותר בהיסטוריה העולמית והיהודית, ונכדינו יחיו בתקופה טובה עוד יותר משלנו.

2. למרות תחזיות האימה שניתנו במהלך השנים, מדינת ישראל נמצאת כיום במצב הטוב ביותר בתולדותיה, בניגוד למצב סביבנו, שבו מדינות ערב מתפוררות וארגוני טרור קיקיוניים מנסים לנצח את אחד הצבאות הטובים בעולם. לפני ארבעים שנה היה חשש שסוריה ומצרים יכבשו את ישראל, ואילו כיום מדינות המפרץ כורתות ברית עם המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון. פלא שבישראל מאושרים? במדד האושר ישראל נמצאת במקום 4 בעולם. למעט כמה עיתונאים – שרע להם ורוצים שלכולם יהיה רע – מתברר שרוב הציבור הישראלי מרוצה מאוד מחייו.

3. מבחינה חברתית, למרות תקשורת עוינת וארגוני שנאה פרוגרסיביים, 80% מתושבי המדינה היהודים מגדירים את עצמם לאומיים ומסורתיים. העתיד גם הוא ברור מאוד: בשנת 2050 תהיה מדינת ישראל מדינה לאומית ומסורתית באופן רשמי. שום דבר לא ישנה את הדמוגרפיה. מיעוט שמצוי בעמדות כוח יכול לעכב רוב כשהיחס הוא 20%–80%; כשהיחס יהיה 5%–95% המצב יהיה אחר. אל תיתנו לבּורים ולרואי השחורות להטעות אתכם. מדינה לאומית ומסורתית בצורתה היהודית איננה 'סיפורה של שפחה' אלא מדינה מודרנית ופורחת שיש בה חופש ומיצוי אישי מלא של כל אחד ואחת, בלי לסתור את היותה מחוברת למסורת ולערכים נצחיים. כפייה מנוגדת לכל המסורת היהודית; חינוך, אהבה וכבוד לזהות הלאומית – זוהי המטרה.

4. איך זה יקרה? ד-מו-גרפ-יה! ד-מו-גרפ-יה! בשנים הקרובות תמשיך מסה קריטית של הציבור החילוני להתקרב למסורת, ובה בעת תשתלב מסה קריטית של הציבור החרדי במערכות המדינה והמודרנה; כל זה בעוד הדמוגרפיה הערבית בירידה. התהליכים הללו מתרחשים כבר עכשיו לנגד עינינו. דיקטטורת המשפט הנוכחית פשוט לא תהיה אז רלוונטית. איזון בין חומר לרוח, מודרנה ומסורת, עבר ועתיד – לשם מדינת ישראל צועדת במרץ.

5. בשביל לפתח מבט ארוך טווח כבר עכשיו: התרחקו מדמויות ומכלי תקשורת שמשדרים תוכן רגשי ולא שכלי (רמז: בדרך כלל הם יהיו בעלי השקפת עולם שמאלנית). מהדורת חדשות לעולם לא תיפתח במשפט כדוגמת "שלושה מיליון רכבים הגיעו כיום בשלום ליעדם במערכת התחבורה המתפתחת של מדינת ישראל" אלא "התרחשה כעת תאונה קשה בכביש 4". הרגש מתמקד בכאן ועכשיו, וממילא ידגיש את החריג ואת הרע; השכל רואה אמת אובייקטיבית לטווח הארוך וממילא ידגיש תהליכים והתפתחות.

6. בשביל לשמור על אופטימיות בדקו כל תופעה בדיקה סטטיסטית ולא בדיקה חווייתית: כותבת מתלהמת בקבוצת הוואטסאפ של גן רותם איננה מעידה על התמוטטות הכלכלה הישראלית; סקרים בערוצי תעמולה הם אוויר חם; אלפי מפגינים, זועמים ואנרכיסטים ככל שיהיו, אינם משקפים ציבור יהודי של שמונה מיליון איש; לעומת זאת נתונים סטטיסטיים של גופים אובייקטיבים לאורך זמן ותוצאות אמת של בחירות – כן!

7. בדקו אם האיום שניצב מולכם הוא אכן איום אמיתי או נמר של נייר. לדוגמה, האם למי שמאיים שייקח את הכסף שלו ויעזוב את מדינת ישראל יהיו חיים טובים יותר בחו"ל? האם מי שמאיים שיפסיק לשרת במילואים אכן יעשה זאת כשיירו טילים על הבית שלו או כשיתרחש פיגוע בדיזנגוף בתל אביב? אף אחד לא עושה פה טובות לאף אחד, המציאות – כלומר הנהגת א-לוהים בעולם – חזקה יותר מכל האיומים.

8. גם ניסיון ההפיכה הצבאית של הפנסיונרים האשכנזים מפחיד הרבה פחות ממה שנדמה ממבט ראשון. הממשלה אומנם נאלצה להתקפל, אבל יצאו מזה גם דברים טובים. להרבה אנשים התחדדה ההבנה עם מה אנחנו מתמודדים. ערוץ 14 נוסק ברייטינג, וערוצי התבהלה יורדים; הימין מתעורר בשטח; מצהירי הסרבנות מסתובבים בחזה קצת פחות נפוח ומגמגמים התנצלויות. בסופו של דבר תימצא נוסחה מאוזנת שתאפשר למדינה להתקדם בקצב הראוי לכיוון הנכון.

9. כדי להישאר אופטימיים עבדו על דחיית סיפוקים. שליטה עצמית באכילה ובכעסים למשל מחזקת בנפש את היכולת שלא להתמכר לכאן ועכשיו אלא לחיות בקווים ארוכים. זה יבוא לידי ביטוי כשתרצו להשתחרר מפחדים פסימיים. גם ריצות ארוכות, מקלחות קרות וקריאת ספרי היסטוריה עוזרות לזה. אל תתבטאו בקיצוניות. פקקים בכביש אינם שואה, ונאצות בטוקבקים אינן חורבן בית שלישי. דיבור מאוזן יוצר איזון בנפש.

10. הסיפור של מדינת ישראל לא התחיל לפני שבעים וחמש שנה אלא לפני אלפי שנים. עברנו את פרעה, ונעבור גם את משרדי הפרסום של הקרן לישראל חדשה. פרופורציה, אומץ, קור רוח, אופטימיות, אמונה – אלו המילים שצריך להדגיש ביום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, בטח לא במקום שהגענו אליו. הרע יעבור, והטוב יתגבר בעזרת ה'!

כותב הוא ראש ישיבת ההסדר חולון, הרב חגי לונדין