"נשים דתיות אינן שפחות כנועות וחשוכות"

המונולוג המלא:

בוקר טוב לד״ר יובל קרניאל, רקטור מכללת ״בצלאל״ לשעבר

אדוני, אתמול צייצת את הציוץ הבא: ״נשים דתיות הן שפחות מבחירה. זו לא בחירה חופשית להיות מכונת הולדה של עשרה ילדים. לעמוד תמיד בצד, בנפרד. ללבוש בדיוק מה שהגבר מרשה לך, עם כיסוי ראש להסתרת עצמך. איסור לשיר, ובעצם להתבטא בציבור. לפרנס ולהיות עקרת בית. בת מלך? דיכוי ובושה שאנו משלימים איתה״.

תשמע, דוקטור, מעבר להיקף הבורות, הגזענות, החשיכה המוחלטת והאפלה הגמורה שבלשון בה אתה נוקט; מעבר לכך, יש לציין שאתה, ובכן: אוויל לא קטן. ובוודאי ההיפך מפמיניסט או ליברל.

אני יודע, אני יודע, שאתה חי בעולם הנאור, שמעבר להרי החושך; עולם שבו נשים הן ליברליות ומפותחות ומשכילות ונעלות, שעה שבהרי החושך מתקיימות ומתגורורות נשים שהן צמיתות ואסירות כנועות, אשר אין להן שום השלכה והשפעה על חייהן, והן סריסות גמורות של ניאדרטלים ברברים, עטויי קפוטות ושטריימלים וכיפות, והן אנוסות להיות שפחות על מלא. תאמין לי שאני יודע. במשך שנים קיננתי בביצה הזאת שלך ושל דומיך, וקראתי את הטקסטים האלה בשתיקה ומתוך הכנעה.

אבל האמת, דוקטור, שקצת נמאס לי לעמוד מהצד שעה שאתה שופך את דמן ומרעיל את שמן הטוב של מאות אלפי נשים, אשר, מה לעשות?, לא נראות ולא מתלבשות ולא נוהגות כמו הנשים שאתה מתיימר לייצג ולדברר.

כי בשנים האחרונות בחיי, באולפן הזה ומחוצה לו, פגשתי אינספור נשים חזקות, דעתניות, חכמות, רגישות, עצמאיות, נחושות, ובעלות אופי של ברזל ועצבים של פלדה, אשר לצד חיי משפחה ולצד אמונה ולצד פעימת הלב, יודעות גם לשמור על זהותן ולהיות נאמנות לדרכן,

שעה שהן – קח נשימה עמוקה, דוקטור – די שמחות בחלקן, ומרגישות לא קורבנות ולא אסירות, כי אם נשים שדווקא שפר עליהן גורלן. נשים דתיות. נשים חרדיות. נשים מסורתיות. נשים.

אני יודע, אני יודע, שעבורך אישה כסויית ראש ואישה שמקבלת עליה כללים ונורמות ומנהגים שאינם דומים לאלה שאתה חונכת ונחשפת אליהם היא אישה כנועה ומסכנה; אבל אני מהרהר ביני לבין עצמי, כמה נשים כאלה פגשת בימי חייך? עם כמה מהן שוחחת? וכמה טרחת לנסות ולהבין ולהכיר בכלל, ולכבד מהמקום בו אדם פוגש את זולתו ולא את דימויו של זה?

כי האמת, קרניאל, שהאסיר הוא אתה, בכלל. אסיר של דיעות קדומות. אסיר של מחשבות נחותות. אסיר של השקפת עולם בנאלית וילדותית ושטחית, ומאד מאד לא מפותחת. כי הנשים הדתיות והמסורתיות והאמוניות שאני מכיר הן נשים מרשימות עד מאד.

נשים שמשלבות בין אמונה עמוקה בבורא, לבין תחושת שליחות; ובין דרך חיים ומשמעת עצמית פנימית, לבין עצמאות ובגרות ואהבה עמוקה וגדולה למשהו גדול מהן. משהו שהן בוחרות לא רק להאמין בו, כי אם גם לחיות על פיו.

משהו שהן בוחרות לא רק לעטות על עצמן כאופנה חולפת, אופנה לשעתה, כי אם גם למזוג לתוכו משהו מהמשמעות הנצחית והעל זמנית של היופי ושל החסד והנדיבות העדינה והמורכבת שיש בשילוב בין אמונה, בין פמיניזם, ובין בחירה בייעוד ובגורל. של אישה. אישה, קרניאל. יש עוד נשים בעולם זולת אלה שאתה מכיר.

אני יודע, אני יודע, שאתה סבור שיש רק דרך אחת לקיים פמיניזם. ואני יודע, באמת שאני יודע, שאתה סבור מעומק הלב שאישה שבוחרת לשיר רק בפני קהל נשי היא אסירה, וזאת בהשוואה לאישה שבוחרת לעשות ערב העצמה לנשים ואז היא בכלל סופרג׳יסטית מדופלמת.

אלופות! עומר דהן ותמר יפת – בנות של מלך, התארחו בערוץ 14 pic.twitter.com/oCqvrepOj5

— Boaz Golan בועז גולן (@BoazGolan) April 30, 2023

אני יודע, אני באמת שיודע, שעולמך הצר אינו מסוגל להכיל דימוי נשי וקיום נשי ונוכחות נשית, אלא במתודה ובנוסחה שעל פיה אתה חי; אבל אני יועץ לך, ממקום חומל על בורותך ונבערותך, להיפתח לקהל אדיר של נשים, שאינו נופל בכלום מהקהל שאתה פוגש בחוגיך ובמעגליך החברתיים; נשים חכמות, מורכבות, ידעניות, מסורות, מבריקות לא אחת, אשר העזו לחטוא בחטא הקדמון: לבחור במסגרת חברתית ומסגרת חיים ומערך אמונות שונה משלך. ושל דומיך.

אני יודע, אני יודע, שזה קצת מגוחך שגבר חילוני צריך לצאת להגנתן של נשים מאמינות, מול גבר חילוני אחר. אבל לצערי, זה העולם בו אנו חיים. עולם בו גברים שופטים נשים. ומתנשאים על נשים. וצובעים נשים בצבעים בהם נח להם לצבוע אותן, כאילו מתוך דאגה ומתוך קינה עליהן; אבל באמת שבאמת – מתוך התנשאות, ומתוך זרות ומתוך אפס היכרות עימן.

אתה קורא לעצמך פמיניסט? ובכן; צא ולמד. צא והכר. צא ופגוש נשים דתיות ואמוניות ומסורתיות, אשר תורתן-אמונתן, וסיגנונן ואופנתן מלבושיהן הן בחירתן; ועצמאותן לובשת פנים שונות מהעולם הצר והמצומצם שאתה מכיר; והן אומרות לך, ולכל הנשים ולכל הגברים שמקוננים על מצבן: אנחנו שמחות. אנחנו מאושרות בדרכנו, בחיינו, במשמעות שנוצקה לתוכן;

ואם זה לא עולה בקנה אחד עם הנורמות ועם הכללים שלך: אז תתמודד. תתמודד, דוקטור קרניאל, עם כך שהן רואות עצמן בנות של מלך. ותתמודד, דוקטור קרניאל, שהן בחרו באורחות אחרות ובנורמות אחרות ובאופנות אחרות. וציונים לך תחלק לעצמך ולגברים נבערים אחרים, אשר מעזים לדבר על נשים כקבוצה, בצורה הכי מכלילה והכי מבזה והכי משפילה, רק כי הן לא נראות ונוהגות כמו הנשים שאתה מכיר. עוד פמיניזם כזה ואבדנו.

צא ולמד, דוקטור. צא והשכל. צא ופגוש. צא והתערה. צא והכר. ואז אולי, רק אולי, גם תוכל לקרוא לעצמך ״ליברל״ באמת, ו״פמיניסט״ באמת, וגם להתכוון לזה. וגם לדעת מה משמעות המילים האלה בכלל.

בוקר טוב שיהיה לך, דוקטור יובל קרניאל.

צפו במונולוג המלא של שי גולדן