[ad_1]
5,000 רובים, 450 מקלעים, 5 זחל"מים, אלפי פצצות מטוסים, 4 מיליון כדורים וגם ציוד רפואי רב במשקל כולל של 4,500 טונות עשו את דרכם החודש לפני שבעים וחמש שנה מצרפת לישראל על גבי אונייה. מרביתם לא הגיעו אל יעדם בשל טביעת האונייה. אלא שאובדן האונייה והציוד שעל גבה היה החלק הקל לעיכול בסיפור שממשיך לטלטל את המדינה גם שבעים וחמש שנה לאחר שהתרחש – סיפור הטבעתה של אוניית האצ"ל 'אַלטָלֵנָה'.
קיץ תש"ז (1947). המטה של ארגון האצ"ל בארצות הברית, 'הוועד העברי לשחרור האומה', רכש אונייה בהוראת מפקד הארגון מנחם בגין. בגין צפה בדעיכת המאבק נגד הבריטים ובה בעת בעימותים המתגברים נגד הערבים. לשיטתו, הכרעת האויב הערבי תושג רק אם יהיו אנשי האצ"ל חלק מרכזי במלחמה שעתידה לפרוץ, ועל כן יש לצייד את אנשיו בציוד לחימה רב. דברים ברוח זו הוא העביר לראש מטה האצ"ל בפריז אליהו לנקין, וזה החל לקדם מהלכים בעניין.
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
על הרכישה הופקד אברהם סטבסקי, פעיל בית"ר אשר זוכה מרצח חיים ארלוזורוב ארבע עשרה שנים קודם לכן ועבר להתגורר בארצות הברית. לימים עלו טענות כי סטבסקי חצה את הקווים ושימש מודיע שתול של ההגנה על האונייה שעשתה את דרכה לישראל כשנה אחר כך. מלבד ניהול המגעים לרכישתה הוא גם שהדביק לה את הכינוי אלטלנה (נדנדה באיטלקית), שם העט של מייסדו ומנהיגו הראשון של האצ"ל זאב ז'בוטינסקי, אשר הלך לעולמו שבע שנים קודם לכן.
יממה לאחר הכרזת האו"ם על תוכנית החלוקה בי"ז בכסלו תש"ח (29 בנובמבר 1947) פרצה מלחמת העצמאות. כעבור כארבעה חודשים עגנה אלטלנה באיטליה לצורך העמסת נשק ומעפילים שביקשו להגיע לארץ ישראל, ומקצתם אף כדי להצטרף לשורות האצ"ל.
זה היה כשלוש שנים לאחר הסֵזוֹן, התקופה שבה ניהלה ההגנה מאבק נגד האצ"ל כדי להפסיק את פעולותיו נגד המנדט הבריטי, מאבק שכלל גם הסגרת לוחמי אצ"ל לידי הבריטים. ואולם כבר בימים שלאחר הכרזת האו"ם היו מגעים בין בן-גוריון, מנהיג היישוב העברי האחראי להגנה, ובין מנחם בגין, מפקד האצ"ל, בדבר שיתוף פעולה בדרך להקמת המדינה.
בז' באייר (16 במאי), יומיים לאחר הכרזת בן-גוריון על הקמת המדינה ויממה לאחר פלישת צבאות ערב לשטחה של מדינת ישראל, זימן בגין את נציגי ההגנה, ובהם ישראל גלילי ולוי אשכול, וסיפר להם על האונייה ועל הכוונה להעלות דרכה אמצעי לחימה רבים. הוא הציע להם את האונייה על תכולתה בתמורה לסיוע במימון רכישת כלי הנשק, כל זאת כדי להיאבק בערבים.
בגין כינה את האונייה "אוניית הישע" וסבר שהגעתה תכריע את הכף לטובת היהודים. כעבור יומיים השיב גלילי בשם בן-גוריון כי הם מסרבים להצעה. ככל הנראה חששו נציגי ההגנה מתגובת הבריטים על המהלך שהיה אמור להציף את ידי הלוחמים העבריים בנשק רב.
למרות זאת המשיכו באצ"ל בהכנות. הם ציידו את האונייה בעוד אמצעי לחימה, קיבצו תשע מאות ושלושים מעפילים ועגנו את האונייה בצרפת, שממנה קיבלו סיוע, בין השאר הודות למתיחות ששררה בינה ובין בריטניה.
בינתיים בשלו המגעים בין ההגנה לאצ"ל, ולבסוף הושג הסכם: למעט הגדוד הירושלמי של האצ"ל, אשר ישמור על צביונו ועל עצמאותו, שאר היחידות במחתרת ישולבו ביחידות צה"ל, שהוקם רשמית ימים אחדים קודם לכן, ויוכפפו לו. בכך קיווה בן-גוריון לאחד הלכה למעשה את ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י לכדי מסגרת צבאית אחת שתהיה נתונה למרות הממשלה הזמנית של המדינה הטרייה.
לפי התכנון הראשוני הייתה אלטלנה אמורה לעגון בישראל בתחילת חודש אייר, אמצע מאי, אולם מלאכת גיוס כלי הנשק וארגון הלוחמים והמעפילים ארכה יותר מהצפוי, ולבסוף יצאה האונייה מחופי מרסיי כמעט חודש לאחר מכן, עיכוב חשוב וקטלני כאחד.
רוצים לקרוא את הכתבה המלאה? לחצו כאן
צפו בריאיון של יחיאל שפירא אצל שי גולדן
The post השבוע לפני 75 שנה: האירועים שלא הכרתם שקדמו לטביעת אלטלנה appeared first on עכשיו 14.
[ad_2]
Source link