"הבהרת מדוע הרפורמה היא עניין של חובה היסטורית"

המונולוג המלא:

בוקר טוב לנשיא המדינה יצחק הרצוג

אדוני, מאד מאד נעצבתי אתמול כששמעתי את מה שאתה מכנה ״מתווה העם״. באמת ובתמים שקיוויתי מעומק הלב שתיתן גלגל הצלה לאומי למדינה הזאת ותצליח להציג מסלול שייתן לשני הצדדים סולם לרדת מהעץ עליו כולנו מטפסים, רגע לפני שהכאוס הופך כאן לשלטון היחיד, והמדינה נקלעת לסחרור פנימי היסטורי מסוכן.

ואתה יודע מה? אני מאמין לדאגתך ולכוונותיך הטובות. אבל אדוני הנשיא, המתווה שהצגת אתמול אינו מתווה פשרה, כי אם מתווה חד צדדי, אשר גם אילו ראשי האופוזיציה היו מנסים, לא היו מצליחים להביא חד צדדי יותר ממנו. לטובתם.

המתווה הזה משמר את שלטון בג״צ ומערכת הפקידות המשפטית על העם, על הריבון, על המדינה הזאת; ומותיר את אחיזת מערכת המשפט בגרונה של הכנסת על כנה.

השינויים שהצעת הם שינויים קוסמטיים, מינוריים, כמעט בטלים, למעשה. והעובדה שזה המתווה שאתה מציג, באופן חד צדדי, לאחר שנועדת עם אנשי הקואליציה היא לפלא בעיניי, וגם לסכנה בעיניי.

והסכנה בעובדה של הצגת המתווה באופן חד צדדי היא ברורה וגורפת: הקואליציה מוכרחה לדחות אותו, מכיוון שהוא מעקר ומסרס את הרפורמה מיסודה; והאופוזיציה זכתה, באדיבותך, לנקודות חינם ולניצחון בדעת הקהל.

היא מברכת על המתווה, כמובן, וסירוב הקואליציה יוצג עכשיו בכלי התקשורת, המתודלקים בשנאה וברצון עמוק לערער את המדינה; אותו סירוב יוצג כלגיטימציה להמשך המחאה, וכעת גם עם רוח גבית מבית הנשיא.

השעה בפניה אנו ניצבים בישראל היא שעת משבר היסטורית, אולי חסרת תקדים. האתגרים הלאומיים הניצבים לפתחנו, בלי קשר לרפורמה הזאת, הם גורליים ממש; והמציאות אליה נקלענו כולנו, של קרע פנימי היסטורי, מסוכנת ומאיימת ומדאיגה מאד.

בשעה הזאת ציפיתי ממך למצוא באמת את שביל הזהב. ציפיתי ממך לתת פתחון פה וגם מסלול שייצג את מרבית הציבור; זה שהצביע בעד הממשלה הזאת ובעד הרפורמה; אבל נדמה שגם אם מתוך כוונה טובה, או תמימות, הצגת מתווה שמהווה סטירת לחי בפרצופו של הימין בישראל ומנציח את המציאות שכולנו בימין מנסים לשנות.

הרצוג הציג מתווה פשרה, נתניהו דחה: "מנציח את המצב הקיים" | עיקרי המתווה

הרחובות ימשיכו כעת לבעור ולסעור, ביתר שאת, והאופוזיציה חסרת האחריות, אשר משחקת באש בגורל המדינה, תוכל כעת להמשיך ולהסלים את הטירוף, כאשר הרוח שמנשבת במפרשיה היא סירוב הקואליציה למתווה שלך.

אותה אופוזיציה שסירבה לכל קריאה להידברות. אותה מחאה שפוגעת ביודעין בקודשי הקודשים של הדבק הישראלי המתפורר, זוכה כעת למתנה ממך: דלק במנועי פירוק המדינה.

אני מאוכזב עמוקות ומודאג עמוקות גם מהמתווה שהצגת וגם מהאופן בו בחרת לפעול. במקום להכריח את ראשי המחאה להתייצב לשולחן המשא ומתן, בחרת לגלגל לפתחה של הממשלה ושל הציבור שלה את המתווה הרע הזה, וכעת תפרוץ מהומת אלוהים גדולה אפילו יותר, וחוששני, שהפעם היא תהיה על אחריותך.

אינני יודע אם מאוחר מדי מלעצור את מחול השדים ואת תוצאותיו ההרסניות הבלתי נמנעות, אבל ציפיתי ממך והאמנתי באמת ובתמים שבכוונתך לפעול מתוך אחריות לאומית ומתוך הבנה של הרגע ההיסטורי בזמן.

כנראה שטעיתי. כנראה שמערכת המשפט חזקה יותר מהעם, מהכנסת, מהנשיא. מבלי משים הוכחת באופן אירוני, ומעציב, את מה שכולנו בימין חשים: שהמשחק מכור. שישראל נשלטת בידי קבוצת עילית אדירת עוצמה; ושהמצב הזה מוכרח להשתנות. כן, אדוני, באת אתמול להציג מתווה פשרה, אבל השגת בדיוק את ההיפך:

הוכחת והבהרת מדוע הרפורמה הזאת היא הכרחית. מדוע התיקון הזה הוא עניין של חובה היסטורית שעל הממשלה הזאת לבצע.

אני נושא תפילה שהמחיר שנשלם כחברה וכעם וכמדינה על השגיאה הקשה שלך אתמול לא יהיה בלתי הפיך. אבל אני מוכרח להודות שאני פסימי מאי פעם. תליתי בך תקוות גדולות. אבל טעיתי. כנראה שטעינו כולנו. בוקר טוב לך, נשיא המדינה.

צפו במונולוג המלא של שי גולדן