לא דמוקרטית? העובדות שלא מספרים לכם על הרפורמה במערכת המשפט

לכלכלנים קשה להסביר את העבר, וקשה עוד יותר לחזות את העתיד. להמחשה: רק בפברואר 2022 אמר המשנה לנגיד בנק ישראל שהריבית הנמוכה (0.1%) תישאר באופק הנראה לעין; והנה, כבר אחרי חודשיים הריבית החלה לעלות. לפיכך, ככלכלנים אנו מציירים מספר תרחישים עתידיים (ולא רק אחד), אבל העצומה חוזה תרחיש אחד בלבד, כאילו היא ואין בלתה.

כך מוצג התרחיש בעצומה: הרפורמה תפגע בעצמאות מערכת המשפט ובשירות הציבורי, וזה יפגע בדירוג האשראי של ישראל, ומכאן: זה יפגע בגיוסי ההון של חברות ישראליות, ולכן בהשקעות ובעיקר בהייטק, מה שיוביל למעבר חברות לחו"ל ולבריחת מוחות. זה יגרום לנזק חסר תקדים לכלכלה הישראלית שישליך על פגיעה בצמיחה ובאיכות החיים. העצומה מביאה כדוגמה את הונגריה ופולין, מזהירה מ"אסון" וטוענת בצורה כללית כי יש מחקרים בנושא.

אבל, העצומה לוקה הן בעובדות המוצגות והן במסקנות.

1. נתחיל בנקודת המוצא: ניתן להבין מהעצומה שהרפורמה הופכת את ישראל למדינה לא-דמוקרטית. האומנם? הרי הרפורמה, אפילו אם כולה תתממש, מחזירה את ישראל, במקרה הקיצון, לעידן הדמוקרטי טרום האקטיביזם השיפוטי של אהרון ברק. כדאי לציין שנשיא ביהמ"ש העליון משה לנדוי דחה את האקטיביזם השיפוטי; וגם שופט העליון יעקב טירקל תומך ברפורמה.

הדוגמה של ישראל בכלל לא דומה לפולין והונגריה, שכן בעידן שלפני השינוי המשטרי הן בכלל לא היו דמוקרטיות. גם המסורת הדמוקרטית בשתי מדינות אלו קצרה הרבה יותר מאשר בישראל, שהראתה עמידות דמוקרטית יוצאת דופן.

2. הפגיעה בדירוג האשראי – על פי העצומה, פגיעה בדירוג האשראי היא הערוץ המרכזי המוביל לפגיעה כלכלית. אבל, דירוג האשראי של פולין כיום (-A) הוא כמו לפני השינוי המשטרי, ובהונגריה הוא אפילו בדרגה אחת גבוה יותר (BBB) מאשר הדירוג שירש וויקטור אורבן (-BBB). הורדת דירוג האשראי הייתה לתקופה קצרה, ועלתה לאחר מכן. אם כך, על מה בעצם התבהלה, ומדוע חותמי העצומה לא כתבו זאת?

בעוד שסינגפור היא מדינה לא דמוקרטית, דירוג האשראי שלה הוא הגבוה ביותר, AAA. גם הונג-קונג לא דמוקרטית, וטייוואן דמוקרטיה לא-עצמאית, ודירוג האשראי שלהן הוא במקום השני, AA+, כמו ארה"ב(!). (בישראל הדירוג הוא -AA.) עובדות אלו מלמדות שהדברים המרכזיים הקובעים את דירוג האשראי הם הביצועים הכלכליים, ולא המשטר.

3. העצומה טוענת כי פגיעה בדירוג האשראי תגרום לפגיעה בהשקעות בהייטק. טיעון זה הוא המביך ביותר: נניח בהגזמה שכתוצאה מהרעה בדירוג תעלה הריבית אפילו בנקודת אחוז. האם מישהו באמת חושב שזה ישפיע על ההשקעות בהייטק? התשובה היא לא משום שההייטק הוא בחזית הפריצות הטכנולוגיות שמניב רווחיות של מאות ואלפי אחוזים. לכן, שינויים כאלה בריבית הם זניחים בהשפעותיהם על ההשקעות בהייטק.

4. מהעצומה עולה שבכלל לא צריך רפורמה. האומנם? כולנו רואים שהבירוקרטיה (עודף רגולציה), פוגעת ביעילות: עדויות לכך הקושי להגדיל את ההיצע בשוק הדיור, וגם הדירוג הבינוני של ישראל בעשיית עסקים (Doing Business) . המערכת המשפטית, שמעורבת בתהליכים אלו, היא גורם מרכזי.

5. ולבסוף, קיימים תרחישים אחרים – למשל: הרפורמה תורמת ליציבות שלטונית החשובה לחיזוק הכלכלה והדירוג. יציבות שלטונית – בוודאי בהשוואה לממשלות המעבר מאז 2019 עם 5 מערכות בחירות – מאפשרת אופק תכנון ארוך ויעיל יותר במדיניות הכלכלית והעסקית – ובהן המדיניות התקציבית, השקעות ארוכות טווח ורפורמות כלכליות כגון הסרת חסמים.

לסיכום: עצומת הכלכלנים בהיבטיה הכלכליים לוקה בחוסר – לא רק שהעובדות אינן מדויקות אלא אף המסקנות אינן הכרחיות. קיימים גם תרחישים אופטימיים יותר.

מאת ד"ר ויצמן נגר – מרצה לכלכלה ופיננסים במכללה האקדמית אשקלון, ובעבר כלכלן בכיר וחוקר בכיר בבנק ישראל